קבר טימור לנג

"בוא נעבור בדרך המשי"- 10 ימים באוזבקיסטן

כתבה: נחמה טל צילם: איציק טל

אוזבקיסטן היא פנינה אקזוטית שממוקמת על "דרך המשי" ההיסטורית: ציר מסחר משגשג בין המזרח הרחוק לאסיה. למעשה דרך המשי אינה דרך אחת אלה רשת של דרכים שחצו את המדבר וההרים בואכה סין.

לפני כמה מאות שנים היה האזור מרכז העולם התרבותי של אז. האומנות, המדע והרפואה שגשגו תחת שליטים עריצים אך שוחרי קידמה.

אוזבקיסטן ממוקמת באזור מדברי וחם. ערי המסחר המפורסמות של דרך המשי התפתחו למעשה סביב נאות מדבר. המגע בין סוחרים בני  דתות ולאומים שונים שנעו בשיירות על הדרכים וחנו בלילות בתחנות המסחר הביא לפתיחות ולסובלנות שמאפיינים את המדינה עד היום.

איסלם באוזבקיסטן

המקומיים קיבלו על עצמם את הדת המוסלמית בשלב מוקדם למדי במאה השביעית ושימרו אותה גם תחת השלטון הסובייטי. המסורות בתקופה זו הועברו בעיקר על ידי נשים וזקנים.

. לאיסלם המתון תרמו רבות המסדרים הסופים שנוסדו גם הם בתקופות קדומות- החל מהמאה השמינית. הסופיזם היא תנועה מיסטית המדגישה אהבה, קבלה וחיפוש פנימי. בסגנון "כשהבעל שם טוב פוגש את בודהה"… הדת הסופית  פיתחה טכניקות של מדיטציה וכוללת טקסים ייחודיים בהם חוזרים שוב ושוב על מנטרות הכוללות את שם האל. משך הדורות היה קיים מתח בין האיסלם הקונבנציונלי לאיסלם הסופי, אך בדרך כלל נמנעה התנגשות חזיתית.

מג'ינג'יס חאן ועד אלכסנדר הגדול

המיקום שלה על דרך המשי הקנה לאזור הצחיח הזה חשיבות אסטרטגית רבה ומנהיגי העולם הקדום ובהם אלכסנדר הגדול, ג'ינג'יס חאן וטימור לנג, פלשו לאוזבקיסטן והפכו אותה לארץ רב גונית עם השפעות תרבותיות מגוונות.

הגיבור הפופולרי ביותר באוזבקיסטן הוא טימור לנג, (פירוש השם טימור בתורכית- "ברזל"), מיסד "האימפריה הטימורית". הוא נחשב כאבי האומה האוזבקית וגיבור לאומי שלה.  לאורך הטיול "פגשנו אותו" פעמים רבות בדמות פסל גדול בכיכרות הערים.

במאות ה 15 וה16, ירדה מאד כמות העוברים בדרך המשי והסוחרים מצאו נתיבים ימיים חלופיים. כיום נותרו ממנה בעיקר מבנים עם ארכיטקטורה מדהימה וייחודית שהם עדות דוממת למה שהיה כאן לפני כמה מאות שנים.

היהודים באוזבקיסטן

באוזבקיסטן התקיימה גם קהילה יהודית משגשגת. בזמן מלחמת העולם השנייה ברחו לכאן יהודים אירופאים  שתגברו את המקומיים. רוב היהודים עזבו לישראל עם הקמת המדינה וכיום נמצאים כאן רק יהודים מעטים המתרכזים סביב בתי הכנסת המארחים גם מטיילים מישראל.

בשנת 2019 יצאנו עם קבוצה פרטית של חברים לבקר באוזבקיסטן וקירגיסטן (לה אייחד בקרוב פוסט משל עצמה) בליווית המדריך אביב, הידען והסימפטי מהחברה הגיאוגרפית -רואים עולם. הצטרף אלינו גם מדריך מקומי נחמד מאוד (מוסלמי אדוק שחבש כיפה בוכרית והתפלל מספר פעמים ביום). גם הוא היה מקור ידע בלתי נדלה. ככלל מדובר במדינה מסבירת פנים שמתייחסת בכבוד לישראלים.

הטיול התרכז בערים העתיקות וכלל מסגדים, מדרסות אחוזות קבר ומבנים עתיקים אחרים.

טשקנט

טשקנט, בת 2500 שנה, היא עיר הבירה של המדינה ובעבר הייתה תחנה חשובה על "דרך המשי", אלא שרעידת אדמה קשה שהתרחשה בשנת 1966, הרסה את מרבית מבניה העתיקים וכיום נותרו רק מבנים ספורים ששרדו. טשקנט מלאה באנדרטאות, המעניינות שבהן: אנדרטה לזכר הרוגי רעידת האדמה, אנדרטה לזכר נרצחי סטאלין ואנדרטת "הילדים". האנדרטה האחרונה, הוקמה לזכר בני זוג אוזבקיים שהצילו לא פחות מ 14 ילדים (מהם שניים יהודים) במלחמת העולם השנייה.

בתמונה: אנדרטה לזכר החיילים האוזבקים שלחמו בצבא האדום במלחמת העולם השנייה.

ביקרנו גם בשוק העתיק והעצום בגודלו- צ'ורסו.

חיווה khiva

העיר חיווה הייתה מבחינתנו האטרקציה העיקרית בטיול. חיווה היא עיר בת יותר מ 2500 שנה שהוכרזה ע"י אונסק"ו כאתר מורשת לאומי. היא בנויה על גדות נהר, בנווה מדבר והשתמרה להפליא על חומתה העתיקה, מגדליה והמצודה הגדולה איצ'ון קאלה. הביקור במקום הוא חוויה מדהימה ומרתקת.

אין סוף תגרנים, סוחרים ומוכרים מכל הבא ליד יש בחיווה. המיוחדים שבהם הן דווקא סורגות נעלי הבית. תמצא אותן בכל האתרים, יושבות בקרנות הרחוב מחכות שתיגש אליהן ותזמין נעלי בית בכל צבע ובכל מידה שתרצה. אם אין במלאי אין בעיה, אפשר להזמין וההזמנה תגיע אליך למלון . המחיר? 2 דולאר

 

 

סופים באוזבקיסטן

לבוכרה הגענו באוטובוס מחיווה, דרך מדבר החולות האדומים,  שהוא אחד מהמדבריות הגדולים בעולם. הנסיעה ארוכה מאד ועוברת על פני ישימון אינסופי, דיונות אדומות ונאות מדבר קטנים ובהם כפרים שכוחי אל.

הנסיעה האינסופית בתוך המדבר שומם מעניקה חוויה שונה מאשר טיסה ומחברת למקום, למרות שבדיעבד היינו בהחלט מוותרים עליה.

בדרך עצרנו באחוזת הקבר של באה אודדין נקשבנדי מחשובי המורים הסופים של אסיה התיכונה. הסופיזם, כמו שכתבתי קודם, מדגיש חיבור רגשי ותודעתי לאל ולמוחמד בדרכים שונות: צום, מניעת שינה וגם כניסה למצבים מדידטיביים. רבים מכירים אותם בזכות הריקוד הסופי המפורסם במהלכו הם מסתובבים שוב ושוב עד שהכרתם מתערפלת.

מרכזיותו של הסופיזם בחיי הדת של אוזבקיסטן מהווה בלם להתפתחות איסלם קיצוני ומשמר מסורת של קבלה וחמלה.

בוכרה

כמו טשקנט וחיווה, גם בוכרה היא עיר עתיקה ויפיפייה שמיקומה על תוואי דרך המשי הפך אותה למרכז תרבותי גדול. מרכזה העתיק של העיר (גם הוא מוכר כאתר מורשת עולמית) על מסגדיו והמבנים הייחודיים שלו, שהשתמרו היטב, כמו לקוח מסיפורי אלף לילה ולילה. סך הכל יש במרכז בוכרה 130 מבנים עתיקים 

בעיר בוכרה השתמרה עד לפני כמאה שנה מערכת השקייה מפותחת שהובילה מים מנהר הזרפשן לתוך העיר. מתוכה ניתן לראות כיום בעיקר את הברכה הגדולה ששימשה את הבוכרים לשתייה ולצדיה את פסלו המפורסם של ג'וחא: דמות מצחיקה שסיפורים עליה נפוצים מאד בעולם המוסלמי ובאוזבקיסטן בפרט.

פסל של ג'וחא בבוכרה

בבוכרה חיים רבים ממיליון וחצי בני המיעוט הטאג'יקי, קבוצה אתנית שמוצאה ככל הנראה מפרס. משמעות השם טאג'יק הוא "לא תורכי"- ככל הנראה שם גנאי שניתן להם בעבר… 

בבוכרה הייתה בעבר גם קהילה יהודית גדולה, שמרביתה עלתה לארץ. ביקרנו ברובע היהודי "אל מחאלה" ובבית הכנסת.

 

סמרקנד

העיר סמרקנד ידעה בעבר כיבושים רבים: אלכסנדר מוקדון כבש אותה כשלוש מאות שנה לפני הספירה, ג'ינגיס חאן כבש אותה בשנת 1200 לספירה והרס אותה. מי ששיקם את העיר ונחשב כיום האב המייסד שלה הוא טימור לנג, שכבר כתבנו על המשמעות שלו באוזבקיסטן. בעיר יש אתרים רבים ומעניינים ובינהם מצפה כוכבים עתיק, מוזיאון יהודי וגם מתחם הקבר של משפחת לנג. העיר תוססת ויש בה שווקים צבעוניים וכיכרות גדולות כמו כיכר רג'יסטאן.

close

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

נישאר ידידים?