טיול ליריחו- העיר העתיקה בעולם

יריחו של ילדותי זכורה לי במעומעם כמו בחלום: שדרה רחבה ובצידה עצי צאלון, מסעדות עם חומוס-צ'יפס- מרפסת מרוצפת שצופה לרחוב, אוויר חם ויבש שמכה בפנים. 

השבוע חזרתי אליה לביקור חטוף והיה די כיף לגלות שכלום לא השתנה חוץ ממני. אותה אווירה מנומנמת ומדברית, אותם עצים יפים שנותנים צל ורק את מקום החומוסיה הנבלוסית תפס סניף של kfc.

יריחו כניסה לישראלים

בשנת 1994, במסגרת הסכמי אוסלו, הועברה יריחו לשליטת הרשות הפלסטינאית ונבנה כביש עוקף יריחו. מאז, הישראלים שנהגו לעצור ברחוב הראשי בדרך לכנרת, כדי לקנות גלגל ים בצורת כלב, מרבד או חומוס, לא מגיעים לאזור. את מקום האורחים מירושלים תפסו צליינים נוצרים ותיירים.

לאחרונה, כנראה בגלל משבר הקורונה, יש טרנד חם של ביקורי ישראלים בעיר. מכיון שמדובר בשטח A הכניסה למקום רק בטיול מאורגן, עם אישור ביטחוני. יש כמה וכמה חברות שמוציאות טיולים כאלה. כשיש מתיחות ביטחונית הטיול מבוטל ברגע האחרון… בעת ההרשמה יש למלא טופס מיוחד ובו התחייבנו להתנהג יפה, ושאנחנו יודעים שהטיול באחריתנו ועוד כל מיני דברים מיותרים. כל הפרוצדורה קצת מבאסת אבל גם זה עבר.

לגבי נשק: אל תחשבו על זה אפילו. חל איסור על הכנסת נשק ובמידה ותתפסו תזכו בלינה חינם במתחם המפנק של המשטרה הפלסטינאית לזמן לא ידוע ולא מוגבל. חבל.

בכניסה ליריחו אין מחסום, גדר או נוכחות צבאית. רק שלט אדום שמזהיר ישראלים מפני כניסה. המיניבוס שלנו פשוט דוהר פנימה, דרך הרחובות השקטים. הנוכחות שלנו מתקבלת באדישות מוחלטת.

את פנינו מקבל שלט באנגלית "ברוכים הבאים לעיר העתיקה בעולם".

 תל יריחו (תל א סולטאן)

אז יריחו נמצאת בלב מדבר ומקבלת מים משני מעיינות גדולים: מעיין אלישע ומעיין נערן.

מעיין אלישע נקרא בערבית עין א סולטאן. כאן, לפי המסורת היהודית עשה אלישע הנביא נס של ריפוי מי המעיין הנגועים, ע"י בזיקת מלח. נביעת המעיין אפשרה בימי קדם לשבטים של ציידים- לקטים שחיו כאן, להתיישב לידו ולהתחיל לפתח כפר של מגורי קבע.

בתל שסמוך למעיין (או לפחות למקום הנביעה המקורי שלו) נמצאו שרידים מדהימים מלפני 11,500 שנה, מה שלפי החוקרים, הופך את המקום ליישוב הראשון בעולם שהוקף בחומה.

בתל א סולטאן נמצאו שכבות על שכבות של שרידים ארכאולוגים מתקופות שונות, כשהקדומות ביותר הם קירות של לבני בוץ מלפני  מעל לעשרת אלפים שנה. הלבנים השתמרו כתוצאה ממזג האוויר היבש והמדברי במקום.מדהים להסתכל על לבני הבוץ ולהבין שהגדר הזאת נבנתה לפני 11,000 שנה!

לפי המסורת היהודית, ממש כאן, עמדה חומת יריחו. בתנ"ך מתוארת יריחו כעיר הראשונה שבני ישראל כבשו אחרי שחצו את הירדן.

הכיבוש שלה מיסתורי משהו: בני ישראל נצטוו להקיף את חומת העיר בכל יום פעם אחת וביום השביעי- שבע פעמים. שבעה כוהנים תקעו בשופרות ואז חומות העיר פשוט קרסו. יש המזהים את תל א סולטאן עם המקום בו שכנה העיר התנ"כית. ברור שלזיהוי כזה יש משמעויות גיאו-פוליטיות ולכן ניתוח הממצאים הארכאולוגים במקום מהווה כר פורה למאבק על הנרטיב הישראלי וגם הפלסטיני.

בעוד שהקהילות היהודיות באזור משווקות טיולים ל"מגדל של רחב הזונה" (נשבעת לכם, לא המצאתי, אשכרה ראיתי מודעה כזאת), חוקרים אחרים סבורים שאין בתל עדויות ארכאולוגיות שמתאימות לתיאור של ספר יהושוע.

החפירות של קתלין קניון

קתלין קניון הייתה אישה מרשימה ויוצאת דופן לתקופתה. אביה היה מנהל המוזיאון הבריטי והיא הלכה בעקבותיו ולמדה ארכאולוגיה. בשנת 1952, היא הגיעה לתל יריחו וניהלה חפירות שארכו חמש שנים. קניון הגיעה למסקנה שהחומה שהקיפה את העיר נהרסה זמן רב לפני תקופתו של יהושוע וכי אין בתל זכר לחומה שיכולה להתאים לסיפור התנ"כי. ממצאיה של קניון עוררו מן הסתם את חמת היהודים שטענו כלפי שיטת החפירה שהמציאה (ונקראית על שמה היום), שהיא לא מספיק יסודית ואמינה.

אחד הממצאים המדהימים ביותר של קניון הוא מגדל ענק שהקוטר שלו 8.5 מטרים. המאמץ שהושקע בבנייתו בתקופה בה לא היו כלל אמצעים טכנולוגים, העיד לדעת קניון על כך שמדובר במגדל שמירה. 

בעשור האחרון נחקר המקום שוב בידי רן ברקאי ורועי לירן חוקרים מאוניברסיטת ת"א. ההשערה שלהם הייתה שמדובר במגדל שנבנה למטרה פולחנית הם מצאו שצל הר הקרנטל הסמוך חודר דרך פתח המגדל בדיוק ביום הארוך ביותר בשנה. הממצאים שלהם חיזקו את ההשערה שבניית המגדל לא קשורה לסיבות פרקטיות אלא למטרות פולחניות- אסטרונומיות. עוד על המחקר- כאן.

אחרי הביקור בתל אפשר לצפות בסרט נחמד באנגלית שמסביר על המקום. א פרופו "נרטיב", שמתי לב שבסרט הפלסטיני צונזרו ה"חשמונאים" וארמון הקיץ הענק שבנו בפאתי העיר מוגדר כ"ארמון הורדוס".

עליה ברכבל למנזר הקרנטל

הנוף של יריחו צהבהב ומאובק. בכל מקום נראים עצי התמר שהם סמלה של העיר. בתוך האווירה המדברית הזאת, הרכבל האדום שעולה לקרנטל נראה כמעט סוראליסטי.

הרכבל נבנה בשנת 1998 ע"י חברה שוויצרית. אורך הרכבל קצת פחות מקילומטר וחצי, וכל הנתיב שלו הוא למעשה מתחת לפני הים. התחנה העליונה שלו, בגובה מינוס 50, היא בראש הר הקרנטל.

עלות הרכבל: 60 ש"ח לאדם (יש קצת הנחה אם מגיעים עם קבוצה). אני שואלת את הפקידה הפלסטינאית אם יש מצב להנחה, מה שמזכה אותי במבט מצמית. מיד הוצאתי ארנק ושילמתי. אחרי הכל, לא כל יום יוצא לטייל בארץ ולהרגיש בשוויץ.

הרכבל אולי שווייצרי אבל התחזוקה פלסטינית ובלי להעליב- זה קצת מפחיד. במיוחד אחרי שמספרים לי שהרכבל הושבת לתקופה ארוכה בשנת 2015 אחרי שפרצה בו שריפה. (לא מאמינים? מוזמנים לראות הכל מצולם בסרטון)

מחלונות הרכבל נשקף נוף יפה של התל, של מאגרי מים כחולים ומליון עצי תמר ובננה. מלמעלה, הסיכסוך הישראלי-פלסטיני נראה רחוק, ממש כמו גורדי השחקים של רבת עמון, שנראים היטב בימים יפים. מתבקש לשתות כאן מיץ תפוזים סחוט טרי מול הנוף המרהיב.

שני גברים בסוברו משנות השמונים מגיעים בנסיעה איטית לפסגה, הם מציעים לי "תמרים טריים של יריחו". מתמקחת קצת וקונה בעשרים ש"ח קופסא. אחר כך נגיע למנזר דיר חג'לא ואראה את אותה קופסא בעשר.

לפני הקורונה בתי הקפה כאן היו מלאים בתיירים וצליינים. עכשיו אין תיירים ואורות בתי הקפה כבויים. עצוב…

מי שהוא טיפוס יותר ספורטיבי (או יותר חרדתי) יכול לוותר על הרכבל ולטפס במעלה ההר ברגל.

הקרנטל- הר הפיתוי

השם "קרנטל" לקוח מהמילה הלטינית שמשמעותה "ארבעים" ובעברית קוראים לו "הר הפיתוי". הנוצרים מאמינים שלכאן עלה ישו, אחרי שחצה את הירדן והוטבל לנצרות. מכיוון שמן הסתם הוא לא עלה ברכבל, נשאלת השאלה מה היה לו לישו לחפש כאן, על הפסגה הצחיחה?

אז ככה- השטן בכבודו ובעצמו ניסה לפתות את ישו לסור לדרך הרע. משך 40 ימים ישו המתין כאן למעלה ולא התפתה, לכן נחשב המקום קדוש בעיני המאמינים. מימי קדם היו כאן מערות התבודדות וכוכי תפילה ומסתור, שעל גביהן נבנה במאה ה-4 מנזר יווני- אורתודוכסי. את המנזר בנה הנזיר חריטון שאת סיפורו סיפרתי בהרחבה בפוסט על מנזרים במנזר יהודה. 

חציו של המנזר חצוב בסלע הקשה של ההר וחציו נמצא על כלונסאות.מי שסובל או סובלת מפחד גבהים כדאי שיצמד לימין…

הליכה במעבר הצר בין החדרים לסלע תביא אתכם לכנסיית המנזר. בעבר גרו כאן עשרות נזירים, היום רק אחד. למנזר יש שעות פתיחה אבל בפועל הן ממש בגדר המלצה ולפעמים הנזיר פשוט סוגר את השער בלי התרעה.

ארמון הישאם

שום טיול ליריחו לא שלם בלי ביקור בארמון הישאם. ההליכה על חורבות הארמון מציתה את הדמיון: כאן, על רצפת הפסיפס המרהיבה, התהלכו בשנת 724 לספירה עשירי בית אומייה. ארמון החורף היה מפואר מאד וכלל גנים טבעיים, פסיספים ענקיים, בית מרחץ ואפילו בית שימוש. רק 27 שנה עמד הארמון על תילוו עד שנחרב ברעידת האדמה הגדולה שהייתה כאן בשנת 749 לספירה.

משך מאות שנים עמד המקום שומם וכוסה בחול, עד שב-1934 גילו אותו ארכאולוגים בריטיים וביצעו במקום חפירות. את הממצאים אפשר למצוא היום במוזיאון רוקפלר. בשנת 2015 החלה הרשות הפלסטינית לשקם את המקום ולאחרונה פתחה לקהל הרחב את רצפת בית המרחץ המרהיבה שמוכרת כפסיפס הגדול בעולם: 825 מטר מרובע גודלו.

לאן ממשיכים אחרי טיול ליריחו?

הנה כמה רעיונות:

קאסר אל יהוד

קאסר אל יהוד: "ארמון היהודים" הוא גן לאומי שנמצא במקום בו על פי המסורת היהודית בני ישראל חצו את הירדן בדרך לכנען ועל פי המסורת הנוצרית, ישו הוטבל על ידי יוחנן המטביל. למקום היסטוריה מעניינת ואפשר לראות קבוצות צליינים שטובלות בירדן.

לקריאה נוספת על קאסר אל יהוד

צילם: איציק טל

עין עוג'ה

שמורת טבע ובה נחל, נביעת מעיין ועוד הפתעות. השמורה נמצאת סמוך ליישוב ייט"ב קרוב לעיר יריחו.

לקריאה נוספת על עין עוג'ה 

דיר חג'לא

מנזר יווני- אורתודוכסי מרשים ובו כנסיה, חצר גדולה עם פינות פיקניק, מזנון ועוד.

לקריאה נוספת על דיר חג'לא

ואדי קלט וסנט ג'ורג'

ואדי קלט, או בשמו ה"מגוייר"- נחל פרת, הוא נחל יפיפה שזורם מפאתי ירושלים לאזור יריחו ולאורכו אתרי עניים רבים, מסלולי טיולים, בריכות ומנזרים.

לקריאה נוספת על עין קלט וסנט ג'ורג'

כיף  שהצטרפתם אלי לטיול ביריחו. כדי לקבל עוד רעיונות לטיולים, מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחרי באינסטגרם.

מחפשים חברה שמוציאה טיולים ליריחו?  הנה שתי המלצות:

טיול ליריחו עם חברת "טיולים ואגדות"

טיול ליריחו עם חברת פור קינגס

לְהִתְרָאוֹת עַל הַדֶּרֶךְ