חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

טנזניה טיול ספארי עצמאי ובלתי נשכח

בשנים האחרונות יש עליה בפופולריות של טנזניה כיעד למטיילים הישראלים. רוב המטיילים מגיעים במסגרת טיולים מאורגנים, אבל אנחנו בחרנו לטייל בטנזניה עם מדריך מקומי.

מוזמנים להצטרף אלי לטיול ספארי עצמאי בטנזניה, מדינה שיש לה משהו להציע לכל אחד ואחת: החל משמורות מדהימות כמו הסרנגטי ונגורונגורו ועד הרים עצומים כמו הר מרו והקלימנג'רו וכמובן- מי התכלת וחופי הזהב של זנזיבר. 

יוצאים לדרך!

טנזניה נמצאת במזרח אפריקה, על שפת האוקיינוס ההודי. היא יעד פופולרי מאד לתיירים ומדי שנה מבקרים בה מעל מיליון איש: רובם מגיעים למקום בזכות שמורות הטבע הידועות שלה, שגודלן כרבע משטח המדינה.

ישראלים (וגם בעלי מרבית הדרכונים באירופה) זקוקים לויזה כדי להכנס לטנזניה. ניתן להשיג אותה מראש באמצעות האינטרנט או מיד לאחר הנחיתה בשדה התעופה. עלות הויזה 50$.

המטבע המקומי הוא שילינג טנזני. במרבית המקומות התיירותיים קיבלו מאתנו ללא בעיה גם דולרים ויורו וגם כרטיס אשראי.

ניתן לטייל בטנזניה כל השנה. ישנן שתי עונות יבשות: בין מאי לאוקטובר ובין דצמבר לפבואר. ה"נדידה הגדולה" מתרחש בחודשים יוני- יולי.

ניתן לטוס מישראל לטנזניה בחברת "אתיפיאן איירליינס" דרך אדיס אבבה, או בחברות אירופאיות כמו טורקיש איירליינס. חברות הטיולים חוכרות לעיתים מטוסים שטסים ישירות מישראל לטנזניה ולפעמים, כשנשארים מקומות פנויים הם מוצעים למכירה באתרים כמו "חוליו".

טיול ביבשת אפריקה לא דומה לשום טיול אחר: הקולות, הצבעוניות, העוני והבלגאן. לראות אריות ונמרים מתהלכים בסוואנה, להקות קופים עצומות בשבילי הטרנגירי, אנשי מסאי לבושים בגלימות אדומות וחיים בבקתות ממש כמו אבות אבותיהם. כל זה מהמם את החושים, מעלה את האנדרנלין והופך את הטיול למיוחד במינו.

ויש את עניין הצבע… בטנזניה, לא משנה מה תעשי, את תמיד "מאזונגו" (בסווהילית- מקולף)- אדם לבן. המקומיים מתבוננים בך קודם כל ובעיקר דרך הזווית הזאת. כמעט כל שיחה עם מקומי, מגיעה אחרי כמה דקות לניסיון שלו למכור לך משהו: לבקש תשלום על כך שהראה לך את הדרך, להציע לקחת אותך לחנות של דוד שלו, לשדך לך מדריך לספארי וכו'. זה טבעי ומובן אבל מתיש מאד.

יבשת אפריקה היא יבשת פוסט טראומטית: העבר הפצוע והמדמם רודף אותה ומקשה על השיקום. היא מככבת בתחתיתן של הרבה רשימות לא מחמיאות – בפרמטרים כמו רמת סיכון, תמותת ילדים, הכנסה לנפש ועוד.

אבל אפריקה היא גם בית להרבה מאד מסורות עתיקות. החיים בה הם תזכורות לעבר הלא רחוק שלנו ויש בה משהו בראשיתי ובועט. טיול של פעם בחיים!

טנזניה- עצמאי או מאורגן?

טיול עצמאי בטנזניה הוא אתגר די קשוח, אפילו למטיילים מנוסים. למרות שמדובר במדינה שהמחייה בה זולה, תופתעו לגלות שעלויות הטיול יקרות מאד.  

ישנם למעשה שלושה סוגי טיולים כאלה:

  • טיולים מאורגנים של חברות ישראליות.
  • טיולים עצמאיים ש"נתפרים" עבורכם ע"י סוכני נסיעות ישראלים.
  • טיול עצמאי בו אתם אלה שיוצרים קשר עם חברה מקומית.

הקשר עם החברות המקומיות לא פשוט בכלל, גם ביחס לטיולים אחרים שעשינו במדינות עולם שלישי. התקשרות עם סוכן מקומי פירושה התמודדות עם קשיי שפה, פערי מנטליות, הבטחות רבות שלא ממומשות וצורך תמידי לעמוד על המשמר, להתמקח, להתווכח ולהתפשר.

היחס לתיירים בטנזניה מורכב למדי. מצד אחד, תיירות מהווה פרנסה לתושבים רבים ולכן יש מאמץ להסביר פנים למבקרים. מצד שני יש יחס חשדני כלפי מבקרים מהמערב ויש שרואים בהם מעין "ארנק מהלך".

סוכנויות הנסיעות הישראליות מסייעות למטיילים לעקוף את הצורך להתקשר בצורה ישירה עם נותני שירות מקומיים וברוב הפעמים דואגות לכך שהטיול יהיה ברכבים בטיחותיים, עם מדריכים מנוסים ומסלול שנקבע מראש. מכיוון שעבור רבים מכם זה טיול לרגל אריוע מיוחד (כמו שכתבתי קודם "טיול של פעם בחיים"), כדאי לשקול להוסיף את הסכום הדרוש ולהבטיח את ההנאה שלכם מהטיול. אנחנו בחרנו באפשרות השנייה ויצרנו קשר עם סוכן מקומי עליו קיבלנו המלצות רבות. טיול כזה זול ב כ 30-40% מספארי שמאורגן ע"י סוכנות ישראלית.  

כשהגענו לטנזניה הופתענו מאד לגלות שהסוכן עמו סגרנו, סגר למעשה עם "סוכן משנה", מדריך שהגיע עם ג'יפ ועם טבח מקומי. וכך יצאנו לדרך חמישתינו: אנחנו + הסוכן המקומי + המדריך + הטבח. ממש משלחת מחקר.

על הסוכן המקומי לא ממש יכולה להמליץ. אבל על המדריך שלנו: ג'ואל, בהחלט כן. טיפוס חייכן, חיובי, אנרגטי ועם ידע רב על חיי הבר והשמורות.

המדריך שלנו בטנזניה:

ג'ואל 255784241618+

מדריך ספארי טנזניה

ספארי עצמאי בטנזניה

על מנת לעשות משא ומתן עם סוכנות מקומית, חשוב להבין קודם כל מה שמשפיע על עלות של ספארי עצמאי בטנזניה:

  • מספר האנשים בג'יפ: הנסיעה בשמורות נעשית ברכב ספארי מיוחד. בדרך כלל ניתן להכניס אליו עד שישה מטיילים. ככל שהרכב מלא יותר, ההוצאות הקבועות מתחלקות בין יותר אנשים ולכן הטיול זול יותר.
  • סוג הלינה: בשמורות יש לודג'ים מפוארים ומפנקים שעלות הלינה בהם יקרה מאד ויש גם קמפינג באוהל סיירים. סוג הלינה הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על עלות הספארי.
  • מיקום הלינה- לינה בתוך השמורות יקרה מאד. יש חברות שמנסות לחסוך ע"י לינה מחוץ לשטח הפארק. המשמעות נסיעה ארוכה יחסית בבוקר וזמן ש"נשרף".
  • מספר הימים- ככל שמספר הימים גדול יותר כך העלות, מטבע הדברים, גבוהה יותר.
  • עונת השנה- עונת התיירות העיקרית היא מיוני ועד אוקטובר. מחוץ לעונה ניתן לקבל מחירים נוחים יותר.
  • שמורות- עלות כניסה לשמורות יקרה מאד. יש שמורות שהן יקרות יותר מאחרות וחלק מהשיטה של הסוכנים להוזלת המחירים היא לקחת אתכם למקומות זולים יותר ולצמצם את משך השהות בשמורות היקרות. כך למשל כשהסוכן מבטיח לכם "יומיים בסרנגטי", הוא ינסה לכוון את הלו"ז כך שתגיעו בסביבות 12:00, תטיילו עד הלילה ולמחרת תקומו מוקדם מאד ("לצפות באריות ובטורפים שפעילים לפנות בוקר"), תטיילו עד 12:00 ואז תצאו מהפארק. באופן הזה, הוא משלם רק עבור יום אחד.
  • איכות המדריך ואיכות הרכב- אין דבר מבאס יותר מלהתקע עם ג'יפ בדרך עפר צדדית בחום כבד.
  • תוספות- אם תרצו לטוס בכדור פורח מעל הסוונה או שתרצו לטוס לסרנגטי ולחסוך נסיעה מפרכת של ארבע שעות בדרכים קשות, תצטרכו לשם תוספת.

חלק מהדברים ניתנים לבדיקה בקלות יחסית וחלק קשים יותר לבדיקה. הנסיון שלנו לימד שהחברות הזולות יותר, מסוגלות לתת מחירים אטרקטיביים בגלל פשרות שהם עושים באיכות הטיול. כמו בכל דבר, אין ארוחות חינם ואם קיבלתם הצעת מחיר זולה באופן מפתיע, יש לכך כנראה סיבה.

כמו שציינתי, המגע עם המדריכים המקומיים דורש המון סבלנות וחשוב להגיע עם ציפיות מותאמות. אם תבואו בראש כזה, תזכו לטיול שלא תשכחו לעולם!

טיול עצמאי טנזניה-ציפורים

 

מסלול הטיול בטנזניה

  • יום 1: טיסה דרך אדיס אבבה.
  • יום 2: ארושה.
  • יום 3: ספארי בשמורת טרנגירי.
  • יום 4 + 5: ספארי בסרנגטי
  • יום 6: ספארי בנגורונגורו
  • יום 7: ספארי בשמורת אגם מניארה.
  • יום 8-11: זנזיבר.
  • יום 12: חזרה לארץ

תרמילאים וצעירים ברוחם נוהגים להוסיף גם טרק (לקלימנג'רו או הר מרו) או ספארי במקומות מרוחקים יותר. וניתן לבקר גם אצל השכנה מלמעלה- קניה, שבה היינו כבר. (על הטיול שלנו לקניה מוזמנים לקרוא בפוסט "זכרונות מאפריקה"). 

טיול עצמאי בטנזניה- שבט המסאי

ספארי עצמאי בטנזניה » ארושה

יום מספר 1

מרבית הטיסות הבינלאומיות מגיעות לעיר דאר א סאלאם, שהייתה עד לא מזמן עיר הבירה של טנזניה וכיום עדיין מרכז כלכלי וציבורי חשוב. התיירים, שרובם מגיעים לטנזניה במטרה לחוות את השמורות הגדולות ובראשן הסרנגטי, נוהגים לטוס היישר לשדה התעופה "קלימנג'רו" שנמצא בין הערים ארושה ומושי. גם אנחנו נהגנו כך והגענו דרך אדיס אבבה לשדה התעופה קילימנג'רו.

אחרי הנחיתה בארושה נסענו במונית ישר למלון שלנו שנמצא בלב ארושה. הנסיעה ארכה כשעה ומבעד לחלונות נשקפים הכפרים הקטנים של טנזניה.

Seven skies Arusha

המלון נמצא ממש בלב העיר, בתוך שוק הומה אדם ומוקף דוכנים, חנויות, תחנת אוטובוסים והרבה מאד אנשים. האזור לא מהווה ממש "נחיתה רכה" בטנזניה, אבל המלון עצמו נקי, משופץ וממש מומלץ.

לרשותינו עומד יום שלם בארושה, אחרי לילה בלי המון שינה. קצת עייפים אבל סקרנים להכיר את האזור. נתנו לעצמינו קצת זמן לשוטט, לקנות מוצרים שחסרו לנו וסים מקומי. נסענו בטוקטוק לשוק המסאי ולאתרים אחרים. אנחנו סקרנים מאד להכיר יותר את התרבות המקומית אבל לא שוכחים את תרבותינו שלנו: היום הוא ערב חג הסוכות ואנחנו מתארחים בסוכה היפיפיה של בית חב"ד ארושה. גם לצינים שבינינו קשה להתעלם מהמסירות והכנסת האורחים הנדיבה מכל הלב.

 

ספארי עצמאי בטנזניה » טרנגירי

יום מספר 2

בשעה שש בבוקר מגיע רכב ספארי לאסוף אותנו. ברכב הסוכן, המדריך/ נהג (ג'ואל) וטבח שליווה אותנו בחלק מהזמן. 

בתוך השמורות יש לכל היותר קיוסק קטן ואין מקום לקנות בו מזון. לכן יש להתארגן בהתאם עם מזון בלודג' או עם איש צוות שאחראי על הכנת האוכל.  הטבח שלנו, חסן, היה בחור חביב וחייכן אבל איך לאמר… לא ממש מועמד למאסטר שף….חוויה קולינרית.

יחד עמם: הפתעה. תייר צרפתי בשם אנטואן, אומן קרקס ולוליין מצרפת. כשאנחנו מבררים עם הסוכן את פשר ההפתעה הוא מסביר שהסכים לצרף ליום אחד "מתנדב" שעומד להתנדב באזור. מובן שלא קנינו את סיפור ההתנדבות (אנטואן עצמו נשמע קצת מופע מהגרסה שהושמעה) אבל החלטנו לזרום. מי שנוסע עם סוכן מקומי, כדאי שיהיה מוכן להפתעות ויקבל הכל ברוח טובה. השיטה הזאת בהחלט עבדה עבורינו ואנטואן התגלה כבחור משעשע מאד!

שמורת טרנגירי נקראת על שם נהר הטרנגירי שזורם במרכזה. בעת הטיול שלנו (סוכות- אמצע אוקטובר) הנהר הגדול הפך לזרזיף יבש שבעונת הגשמים יתמלא מחדש. עד שזה יקרה הפילים פוקדים את ערוץ הנחל היבש וחופרים עם החדק בורות עמוקים במטרה למצוא טיפה מים. הנה אמא פילה מלמדת את הדרדס שלה איך לעשות את זה:

שמורת טרנגירי-ספארי עצמאי טנזניה

שמורת טרנגירי היא הקרובה ביותר לארושה ולכן סופר פופולרית בקרב תיירים ואפשר אפילו לעשות אותה כטיול יום מארושה. בשמורה יש אוכלוסיית פילים גדולה מאד ועוד המון חיות כמו ג'ירפות, איילים, קופים, זברות וכו'. מכיוון שזה היום הראשון שלנו, אנחנו עוד בשיא ההתלהבות ועוצרים כל שנייה כדי לצלם!  בזמן שאנחנו יושבים לארוחת צהריים עם אנטואן – מגיע בבון ענק וחוטף מאתנו את הקופסא ובה ארוחת הצהריים.

ספארי עצמאי- טרנגירי

המדריך שלנו, ג'ואל, רודף אחריו אבל הבבון זריז ממנו. תוך כדי ריצה הוא אוכל מהר את כל מה ששווה וזורק על המדריך את מיץ המנגו. גו'אל מסביר שהקופים חכמים מאד, הם חוטפים קופסאות אך ורק מתיירים ולעולם לא יקחו קופסא ממדריך.

בערב אנחנו עוזבים את השמורה וישנים במעין אוהל משודרג בעיירה מטו ווה מבו  (mto wa mbu), לא לפני שמבקרים בשוק המקומי לקנות מצרכים להמשך השבוע. הביקור בשוק קצת קשוח: מצד אחד צבעוני, ססגוני והומה ומצד שני עוני וזוהמה ואנשים שמתגודדים סביבנו בצורה קצת מלחיצה.

טנזניה-שוק מקומי

טנזניה ספארי עצמאי »  הסרנגטי

יום מספר 3

שמורת הסרנגטי נחשבת (ובצדק) כאחת היפות בטנזניה ואולי באפריקה כולה. ההגעה אליה לקחה לנו לא פחות משש שעות נסיעת שטח. באוקטובר האדמה יבשה והאבק מכה בפנים כך שמדובר בנסיעה ממש לא פשוטה. 

האלטרנטיבה היא לטוס בחברות מקומיות שטסות מארושה לישירות לסרנגטי כמו : Auric Air או Coastal Aviation. ניתן גם להזמין טיסה מהסרנגטי ישירות לזנזיבר כך שהנסיעה הקשה נחסכת. מה שלא נחסך הוא הדולרים בארנק: מדובר בטיסה ממש לא זולה.

כך או כך, הנסיעה אפשרה לנו לחוות את המקום בדרך אחרת: כבישים משובשים שעוברים סמוך לבתי קש של שבט המסאי, לצד הדרך ילדים שרועים עדרים ומוכרים דבש בבקבוקים, אמהות עם תינוקות על גבן וכולם לבושים בבגדים המסורתיים בצבעי סגול ואדום שבוהקים מרחוק על רק השממה מסביב.

ספארי בטנזניה-שבט המסאי

ג'ואל מציע שנעצור לצהריים בשטח. הוא סוטה מהכביש ועוצר ליד עץ שיטה עצום מימדים. תחת העץ- עדר עיזים והרועה שלהם משבט המסאי. הרועה דווקא שמח לחברה הלא צפויה. הוא אדם מבוגר וכמובן שלא דובר מילה באנגלית. אפילו הסווהילית שלו משובשת:הור מספר שבקרב השבטים המקומיים העץ נחשב פלאי. כל שאר העצים באזור קטנים ועלובים והוא צמח למימדי ענק ללא הסבר….

רועה מסאי בטנזניה

מצאנו שהמקומיים בטנזניה לא תמיד התמוגגו מחברת "לבנים". היחס כלפינו מנומס ומרוחק ולפעמים אפילו עויין. אני מניחה שזאת השפעה של הקולניליזם, העוני ואתגרי החיים. כל שיחה, בקשה או פנייה נענו מצדם בבקשה ל "ten dollars". יתכן שקנינו את העוינות בצדק, אבל זה קצת מבאס.

כך או כך, דווקא הרועה היה חביב מאד, ואפילו הסכים בשמחה להצטלם איתנו ואפילו לא ביקש כסף בתמורה.

פרשנו את המרבד מתחת לעץ, ישבנו על האדמה ואכלנו ארוחת צהריים, עד כמה שניתן לכנות "ארוחה" את המזון שבישל לנו חסן המסטר שף שלנו.

שמורת הסרנגטי

אחרי דרך לא פשוטה, הגענו בצהריים לפתח השמורה. הסרנגטי היא אחת השמורות המפורסמות והגדולות באפריקה. השטח שלה עצום (כשני שליש ממדינת ישראל) ורובו מישורי.

בסווהילית, משמעות המילה "סרנגטי" הוא "מישורים אינסופיים" ואכן, מדובר בנסיעה של שעות בתוך הסוואנה, שבעונה זו היא צחיחה וצהבהבה.

האזור הוכרז כשמורה עוד בזמן השילטון הבריטי. לבריטים היה קטע קצת מוזר כשמצד אחד נהגו לצוד אריות, נמרים וחיות אחרות, לפחלצ אותם ולתלות בסלון. ומצד שני עסקו בשמירת הטבע והכריזו על שטחים עצומים משטח טנזניה כשמורות טבע. את תושבי המקום, המסאיים, הבריטים סילקו משטח השמורה והיא נשארה ארצם של בעלי החיים: הצ'יטה, הצבוע, והפילים והג'ירפות. 

ספארי עצמאי- אריה בסרנגטי

נשר בסרנגטי

הכניסה לפארק אפשרית גם ללא מדריך אך זוהי אופציה לא ממש פופולרית: נדרש רכב 4×4, כמות גדולה של דלק והכרות עם הכבישים הנידחים. כך שמרבית המבקרים עושים זאת במסגרת טיול עם מדריך מקומי. הכניסה לפארק יקרה מאד, כ 90$ לאדם ל 24 שעות. מקומיים משלמים קצת פחות אך עדיין מדובר במסע לא זול.

ספארי בטנזניה-כניסה לסרנגטי

ככשאלנו את ג'ואל אם אשתו ובנותיו היו איתו פעם בטיול ספארי, הוא השיב שפעם אחת, כשהבנות היו קטנות, הם נסעו יחד לפארק טרנגירי הסמוך לארושה. בסרנגטי הן מעולם לא ביקרו.

בסרנגטי החיות מסתובבות אדישות כמעט לגמרי לרכבי השטח שמסתובבים בדרכים. נראה שהם הסתגלו לגמרי לנוכחות רכבי הספארי ובני האדם שבהם: ממש "האח הגדול" של בעלי החיים.

בתמונה: לביאה מקומית משתמשת ברכב שלנו כנקודת תצפית על אייל מזדמן.

ספארי בטנזניה-לביאה

בסרנגטי יש כאלף אריות, 500 נמרים וגם קרנפים שחורים שהם נדירים מאד ונמצאים בסכנת הכחדה חמורה. את הקרנפים קשה מאד לראות וגו'אל מצביע על נקודה שחורה באופק כקרנף. זום במצלמה מוכיח שהוא צדק.

ספארי בסרנגטי-קרנף

כשביקרנו בקניה לפני שנים רבות, זכינו לראות קרנפים רבים בספארי. כיום כמעט ואין אפשרות כזאת ולמרבה הצער, הסוף הוא ככל הנראה בלתי נמנע. הסיבות לכך הן עליית מעמד הביניים בסין (שבה קרן של קרנף נחשבית לסגולה לפוריות) והעובדה שהריון של קרנפה (או אולי צריך לאמר- קרנפית?) נמשך כשנה וחצי, בסופם נולד בדרך כלל גור חמוד במשקל של שלושים קילו. אם הגור חולה או נטרף, ההשקעה העצומה יורדת לטמיון.

אגב, קרנפים כמעט ולא מתרבים בשבי. השהות בגן החיות יוצרת דיכאון קרנפי והקרנפות נותרות עקרות ומיותמות. גם כשהן מצליחות להרות, התזונה בשבי גורמת לעובר לגדול מדי כך שלעיתים קרובות גם האם וגם הקרנפון העוברון מתים בלידה.

קשה לתאר במילים את ההתרגשות, הראשוניות, ההתלהבות והיופי. אין ספק שזאת אחת החוויות המיוחדות ביותר שיש.

ספארי עצמאי בטנזניה נמר

ספארי בסרנגטי טנזניה נמר

סרנגטי נמר עם טרף

בסרנגטי יש גם כחמש מאות סוגים שונים של ציפורים. אמנם כשיש באזור נמרים, אריות וקרנפים: ציפור היא קצת אנדרדוג, אבל מזל שהן מודעות לנושא ומתקשטות בנוצות בצבעים בוהקים כדי לתפוס קצת צומי…

ספארי עצמאי בטנזניה ציפורים

אפריקה ספארי צרפות

רוב המבקרים מגיעים לסרנגטי כדי לצפות במה שמכונה ה"נדידה הגדולה". בעונה היבשה העדרים הגדולים נודדים בחיפוש אחרי מים, אל שמורת המסאי מארה בקניה, מצפון. העדרים חוצים את הנהר ושבים לסרנגטי כשהגשמים מתחילים. כדי לצפות בעדרים של אלפי זברה וגנו חוצים את הנהר, צריך להצפין ולנסוע לחלק המרוחק יותר של השמורה, מה שקשה לעשות ביממה אחת.

הערב יורד על המישורים האינסופיים. אנחנו כבר מותשים מנסיעה של שעות ארוכות אל ובתוך השמורה. הלילה נישן בקמפינג ציבורי:

‪Seronera Public Campsite‬

שקיעה בסרנגטי טנזניה

הקמפינג נמצא ממש בלב השמורה, הצוות מקים עבורינו אוהל סיירים והלינה בשקי שינה. התנאים לא משהו: השירותים, המקלחות והלינה על מזרון שטח לא קלים לנו. אבל הבונוס הוא שהמקום פתוח לגמרי וחיות הבר נוהגות לקפוץ לבקר בלילה.

בקמפינג יש גם חלל שנועד לאכילה וחיבור לחשמל, האווירה עליזה ונחמד לפגוש אנשים מכל העולם וגם ישראלים רבים. בעיקר סטודנטים בחופשת סוכות. אחרי יום של ספארי וכמה כוסות יין בחברת חיילים משוחררים: אנחנו מרגישים שחזרנו לימים התרמילאות שלנו והעולם כידוע- שייך לצעירים!

ללכת לישון בראש מסוחרר זה כיף, הבעיה מתחילה כשמעירים אותך בחמש בבוקר כדי למהר ולצאת לדרך. הסיבה הרשמית: הטורפים פעילים מאד לפנות בוקר וניתן לצפות בהם. הסיבה הלא רשמית: כך ניתן להטיב ולנצל את 24 השעות עליהן שילמנו.

ההבטחות של ג'ואל מתממשות ובדרכינו נקרים אריות ולביאות עם גורים קטנים שמשתובבים יחד, מתרוצצים ונוהמים.

ספארי עצמאי באפריקה לביאה בסרנגטי

גורי אריות ספארי טנזניה

אם בא לכם לפנק את עצמכם, כדאי להפרד מעוד 600 $ ולהזמין מבעוד מועד טיסה בכדור פורח. זה נכון שהתענוג לא זול, אבל הי, אמרנו חוויה של פעם בחיים לא?

כדור פורח בסרנגטי

טיפ

בשמורות חל איסור לרדת מהרכב. מי שצריך או צריכה לשירותים יאלץ להמתין זמן רב עד להגעה לפינות מנוחה מסודרות. 

טיול עצמאי בטנזניה אפריקה

בשעת צהריים מאוחרת אנחנו נפרדים מהסרנגטי ונוסעים לכיוון שמורת נגורונגורו, באותה הדרך בה הגענו. 

את הלילה אנחנו עושים בקמפינג ציבורי על שפת מכתש נגורונגורו. העקרון זהה לקמפינג הקודם: משטח גדול שמיועד לאוהלי סיירים, שתי מקלחות מג'וייפות שמשמשות כמה עשרות מטיילות ואולם גדול שבו אוכלים מטעינים ניידים ושותים בירת "קילימנג'רו". בונוס נחמד מאד הוא החיות שפוקדות את הקמפינג. בלילה התעוררנו מזברה רעבתנית שניסתה להגיע למקבץ עשב דווקא מתחת לאוהל שלנו…

לזברות מתרגלים די מהר, אבל כשפיל גדול חוסם את השירותים, זה מתחיל להיות מוגזם…. 

מי מכן שחייבת פיפי בלילה, תפלס את דרכה בחושך בין בעלי חיים לא מזוהים. רק העיניים זוהרות בחושך. צבוע? אייל? זברה? מי יודע.

ספארי עצמאי בטנזניה » שמורת נגורונגורו

יום מספר 6

שמורת נגורונגורו אולי מפורסמת פחות מאחותה הגדולה שמורת הסרנגטי, אבל לטעמינו לא פחות יפה ממנה. למעשה מדובר בקלדרה: לוע של הר געש קדום שקרס לפני 2 מיליון שנים. בעולם יש כמה מאות קלדרות, אחת מהם כאן בישראל (אפשר לקרוא על הטיול שלנו בקלדרה הישראלית בפוסט "השארתי את ליבי בערבה"). 

קירות הקלדרה די תלולים וגובהם כ 600 מטר, כך שהחיות נשארות כל השנה בתוך שטח המכתש, שהוא מעין גן חיות ענק שבתוכו ניתן לראות מגוון עצום של בעלי חיים. רק הג'ירפות נמנעות מהכניסה אל המכתש, בגלל העדר עצים שהם יכולות לאכול. אותן פגשנו בשטח שמחוץ למכתש, בדרך מהסרנגטי.

מראה המכתש מנקודת התצפית מרשים מאד: ניתן לראות את לוע הר הגעש ואת הקירות סביבות שיוצרים שקע שגודלו כ 260 קמ"ר. בלב המכתש ימת סודה ענקית.

תצפית נגורונגורו טנזניה

כמו בסרנגטי, גם כאן יש עשרות אלפי מיני בעלי חיים, החל ממכרסמים וזוחלים ועד טורפים גדולים. קשה לתאר במילים כמה מרגש לראות את החיות בסביבה הטבעית שלהם.

 

מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה?

אוקטובר הוא החודש האחרון של העונה היבשה. הסוואנה כולה נצבעת בזהב וקל לראות שצבען של החיות עוזר להן להסתוות בשטח הקשוח הזה. המגוון נע בין חום אדמה לצהוב חרדל וכולם מיישרים קו עם קוד הלבוש הזה: מעכברים קטנים ועד לאריות הגדולים.

בכל זאת, לכל כלל יש יוצא מן הכלל ויש חיה אחת מיוחדת שלא מצייתת לקוד הלבוש המחמיר: הזברה כמובן.

כשמטיילים בשמורה, אפשר להבחין בהן מקילומטרים. הדוגמה המפוספסת בשחור לבן היא ממש ההפך מהסוואה. אז בעצם, מדוע באמת לובשת הזברה פיג'מה?

התשובה היא שאף אחד לא באמת יודע. משך השנים הוצעו כל מי תיאוריות כמו שהפסים מבלבלים טורפים, שהפסים עוזרים לזברה להסתוות בסבך, שהדוגמה הייחודית (ידעתם שאין שתי זברות זהות: הפסים, ממש כמו טביעת אצבע, מייחדים כל אחת מהן) משמשת ככלי לגיבוש חברתי ומשפחתי. כמעט כל התיאוריות האלה הופרכו. מסתבר שהזברה לובשת פיג'מה… פשוט כי בא לה.

עוד עניין זה הקשר הסימביוטי שלה עם הגנו. עדרי הזברה נדבקים לעדרי הגנו ובאשר ילכו, תלכנה הזברות עמם. את הסיבה לכך דווקא גילו: מסתבר שטעמו של הגנו ערב לחיכו של האריה יותר מטעם הזברה. כך השהייה המשותפת עם הבן דוד הגדול מהווה עבורה מעין הגנה.

התמונה הבאה קצת עצובה. בעצם לא קצת. הזברה בתמונה רוכנת על הגור שלה, שמת. ג'ואל אמר שהוא חושב שכנראה הכישה אותו קוברה.

אמא זברה סרבה להמשיך עם העדר ומשך זמן רב נשארה עם הגור המת, כשמדי פעם היא מנסה לעורר אותו לשווא.

ערוץ אלדובאי

בתחום שמורת הטבע נגורונגורו נמצא ערוץ אלדובאי שדומה למאות ערוצים אחרים ואיש לא היה שומע עליו אלמלא חוקר גרמני בשם וילהלם קאטווינקל שניסה ללכוד פרפר ברשת, רדף אחריו וכמו בסרטים צנח לתוך ערוץ הנחל. הוא מצא את עצמו מוקף מאובנים ועצמות והתחיל לחקור את האזור כשאחריו, רבים אחרים. במקום נמצאו כלי אבן עתיקים, ממצאים נוספים וכן גולגות של אדם קדמון בת כ 2.5 מילון שנה. התגליות האלה, יחד עם ממצאים נוספים, הבהירו לחוקרים שמוצא האדם ככל הנראה מאפריקה. זה די מדהים לחשוב על כך לאור מצבה העגום של היבשת, אבל בעצם- כאן הכל התחיל.

במקום יש מוזיאון קטן שמציג ממצאים מהערוץ.

לילה אחרון בספארי. אנחנו חוזרים ל Mto wa Mbu וישנם ב Manyara Sunbright Lodge, הפעם מתעקשים על חדר של ממש. אחר הצהריים אנחנו יוצאים לסיבוב רגלי בכפר, מה שמעורר אי נחת בצוות שלנו שמזהיר אותנו לא לרדת מהכביש הראשי. בעיירה יש לא מעט אכסניות ולודג'ים להלנת התיירים בדרכם לשמורות, אבל שיטוט בשבילי העיירה מאפשר הצצה לחיי היום יום של המקומיים. 

הדבר הראשון שאני עושה זה להכנס למספרה מקומית שינסו להתיר את הפקעת שצומחת לי מהקרקפת. בימי הספארי לא יכולתי לחפוף והשיער הארוך צבר קילוגרמים של אבק.

הכוך הקטן הומה נשים כמו כוורת אבל כשאני נכנסת משתררת דממה: שור לא געה וציפור לא צייצה. כל העיניים מופנות אלי ופעוט קטן צועק "מזונגו!".

הספרית נאותה לאתגר ושולחת את הבת למלא מים בג'ריקן צהוב. מתברר שבמספרה אין ברז מים. הספרית חסרת האונים לא בדיוק יודעת איך להתמודד עם האתגר אך היא מנסה בגבורה. בינתיים ילדים מכל האזור מתקבצים בפתח המספר וצוחקים…

ביקור באפריקה לא שלם בלי תמונה בין ילדים בבית ספר מקומי. אנחנו שומרים על המסורת וקופצים להגיד שלום לילדים חטיבת הביניים מוולימו אננה החמודים שמאושרים מהביקור ונותנים לדנדי להשתתף במשחק הכדורגל שלהם. בטנזניה לומדים אנגלית החל מכיתה א' ובחטיבת הביניים עוברים ללמוד את כלל המקצועות באנגלית: מורשת השילטון הבריטי. כך יוצא שהחברה לא רעים באנגלית ונחמד לפטפט איתם!

 

ספארי עצמאי בטנזניה » אגם מניארה

יום מספר 7

ממש כמו "חיי כלב", מרגיש שכל יום בספארי שווה לחמישה ימים. החוויות מרגשות ואינטנסיביות אבל התנאים לא קלים והעייפות מורגשת. היום האחרון של הספארי מתקיים בשמורת לייק מניארה.

שמורת אגם מניארה (Lake Manyara National Park) היא שמורה שגודלה כ 230 קמ"ר והנוף שלה שונה ממקומות קודמים בהם ביקרנו: ירוק יותר, מיוער יותר ודומה ליער גשם.

לשמורה מגיעים בגלל שלושה דברים מיוחדים: אריות ששוכנים בצמרות העצים, פלמינגו שצובעים את האגם בורוד, ולהקות של מאות בבונים.

ספויילר: לא ראינו אריות על העצים וגם לא להקות ענק של פלמינגו. בבונים דווקא כן- והמון! אולי זה עניין של שעה (הגענו לאדם בשעה מאוחרת יחסית והטורפים כידוע משכימי קום) ואולי העייפות של המדריך ואולי הרף שלנו היה כבר גבוה אחרי הסרנגטי ונגורונגורו.

ג'ואל מסביר לנו שהמשבר האקולוגי יצא שינויים בדפוס המשקעים במקום ובשנים האחרונות היו הצפות גדולות, כמוהן לא היו מעולם, של האגם, שמימיו מלוחים. ההצפה יצרה חורבן והרס בשמורה ועצים רבים מתו כתוצאה מהמגע עם מי המלח.

עוד תופעה עצובה היא עזיבת להקות הפלמינגו שהיו סמלו של הפארק: להקות ענק צבעו בוורדו את האגם ובשנים האחרונות הסתלקו מבלי שוב, ללא הסבר. בסיור סביב האגמים איתרנו כמה פלמינגו בודדים שנותרו מיותמים על החוף.

תם לו היום האחרון של הספארי. מחר נטוס לזנזיבר משדה התעופה המקומי ארושה. אבל לפני זה, מצפה לנו חוויה נחמדה:

את הלילה מבלים בבית של משפחה מקומית בפרבר של העיר ארושה. הצצה מדליקה לבית טנזני אמיתי. המארח: סווהיבא, הוא בחור צעיר מלא סיפורים. לא חותמת שכולם נכונים, אבל זה לא מקטין את עוצמת החוויה. הבית הגדול מציע חדרים משופצים להשכרה. החדרים סבבה, אבל האטרקציה האמיתית היא סווהיבא עצמו: ידו בכל ויד כל בו, מעורב בפעילויות צדקה, עסקים ומה לא. היה ממש נחמד לחוות את חיי היומיום בשכונה הקטנה: התור לברז המים בו עומדות נערות השכונה לעת ערב, הפסקות חשמל יזומות בכל לילה, וארוחת ערב במזנון החמוד שלו על חביתת צ'יפס (המאכל הלאומי של טנזניה שנקרא Mayai) ובירת "קלימנג'ורו".

חופשה בזנזיבר

ימים 7-11 מוקדשים לנופש באי זנזיבר. עבורינו זאת הפעם השנייה כאן וכידוע- הפעם השנייה תמיד טובה ומדוייקת יותר.

בבוקר סווהיבא דואג לנו ל"טוקטוק" לשדה התעופה הקטנטן. הטיסה הוזמנה מראש באתר של חברת precision airlines. הכל עבר בשלום אבל אולי כדאי לציין שחברה שטיילה איתנו, הגיעה עמנו לשדה ופשוט התמקחה עם הפקיד במשרד. אם אתם תרמליאים, אולי כדאי לעשות כמוה…

השילוב בין ספארי אינטנסיבי לחופשה על החוף הוא שילוב מעולה ומומלץ בחום. ניתן בהחלט למצוא טיסות זולות מארושה לזנזיבר ולסיים את הטיול הטנזני שלכם בנופש, לפני שאתם חוזרים למרוץ הישראלי.

בזנזיבר ישנו במלון zava – מלון פשוט ואינטימי על שפת הים בחלק הצפוני של האי. כידוע, אנחנו זוג שלא ממש יודע לנוח כך שגם בזנזיבר מצאנו הרבה דברים לעשות ולחוות. מזמינה אתכם לקרוא המלצות בפוסט "זנזיבר- אטרקציות, המלצות וסיורים".

מעיינות חמים

מזנזיבר טסנו לשדה התעופה קילימנג'רו, משם יוצאת הטיסה שלנו לאדיס אבבה ומשם לארץ. בחרנו בטיסה של טנזניה אייר שנוחתת בשעה 23:00 כדי שיהיה לנו מספיק זמן להתארגן על פתרון במקרה של ביטול הטיסה מזנזיבר או בעיה אחרת.

לשמחתינו הכל דפק כמו שעון. הזמנו מראש לינה במקום קטן וצנוע ליד שדה התעופה. 

Le Parlour : מתחם צימרים מטופח שמארח תיירים לפני/ אחרי טיסה. בעלת הבית ארגנה לנו מונית מ/אל השדה וכן הסכימה שנשאיר את חפיצנו במקום עד לערב. בשעות היום הזמנו דרכה "טוקטוק" למעיינות החמים.

Kikuletwa hot springs

ההגעה בדרכי עפר שעוברות בין כפרים קטנים. בדרך כמובן אכלנו הרבה אבק אבל יצא לנו שוב לחוות את טנזניה הכפרית עם נשים שצועדות קילומטרים כשעל ראשן ערימת עצים, ילדים בדרכם לבית הספר ועוד.

הכניסה למעיינות כרוכה בתשלום צנוע. מי שרוצה גלגל כמו בתמונה יצטרך להוסיף 5 דולר. המעיינות צלולים וצבעם תכול והמקום בהחלט מומלץ לבילוי בוקר לפני הטיסה.

עד כאן הטיול שלנו לטנזניה המדהימה. בזמן תכנון החופשה שלנו חיפשנו מידע על האפשרות לטיול ספארי עצמאי בטנזניה ומרבית החומר מתייחס להזמנת טיול בחברות ישראליות, שעלותם יקרה מאד. לא הספקתי לראות את כל הדברים שהייתי רוצה לראות בטנזניה ומקווה לחזור לאפריקה בהקדם.

מקווה שהפוסט היה לכם לעזר, מזמינה אתכם להרשם לטיולטר שלי כדי לקבל עדכונים ורעיונות לטיולים. 

להתראות על הדרך!

על הדרך בלוג גילוי נאות

"

פוסטים אחרונים

מונטנגרו למטייל
אירופה טיולים
ריבה ארז

מונטנגרו למטיילים- מסלול של שבוע

טיול כוכב במונטנגרו- מסלול לשבוע. למונטנגרו יש משהו לכל אחד וכל אחת: נופים מטריפים, שמורות טבע ירוקות, תצפיות, חופי ים, מרינות לעשירים ורפטינג למשפחות. מזמינה אתכם ואתכן להצטרף לטיול כוכב במונטנגרו בחודש אוגוסט.

יוצאים לדרך »

2024 © ריבה ארז

כל הזכויות שמורות לבעלי האתר, אין להעתיק או לצלם ללא רשות בכתב.

חלק מהקישורים באתר זה הם קישורי שותפים: כשאתם מזמינים דרך קישורים אלה המחיר עבורכם זהה ואני מקבלת עמלה קטנה שמסייעת לי לתחזק את הבלוג. למעשה זה WIN-WIN – תודה ונסיעה טובה!

נישאר ידידים?