מבצע-סיני

מבצע סיני- בחזרה לחופי התכלת

חצי האי סיני הוחזר לשליטה מדינית של מצרים בשנת 1982. מרבית השטח בסיני מדברי ומרבית הישובים נמצאים על שפת ים סוף.

ישראלים שחוצים את הגבול לסיני אינם זקוקים לויזה מראש ומקבלים אישור שהיה ל 14 יום, אותה ניתן להעריך במעבר הגבול. ישראלים שרוצים להמשיך למצרים צריכים לקבל ויזה מראש בשגרירות מצרים בכתובת: רחוב בזל 54 בתל אביב.

המטבע בסיני הוא לירה מצרית. שקל אחד שווה 4.65 לירות. ניתן להחליף כסף במעבר הגבול. עמדת ההחלפה פתוחה כל שעות היום והלילה.

הקיץ בסיני חם מאד והעונות הטובות ביותר לביקור הן הסתו והאביב. בתקופת סוכות ופסח מעבר הגבול עמוס מאד.

המעבר לסיני (למעט טאבה) כרוך בתשלום אגרה של 120 ש"ח לאדם מגיל שנתיים. במקום לשלם בגבול מומלץ לשלם מראש כאן

מלבד אגרה ישראלית יש גם אגרה מצרית, יש לשלם אותה בלירות מצריות במעבר.

סיני זה מדבר, סיני זה חופי תכלת, אלמוגים ודגים בשלל צבעים, סיני זה מיץ גויאבות, סיני זה הילדות.

כילדה ההורים נהגו לקחת אותנו בסוכות לטיולים ארוכים לנואיבה. ארבע משפחות ולכולן היו בנות בגילי. שעות של שנורקלינג, הסתודדויות ותחרות ספירת כוכבים. ארבעה אוהלים על חוף ים אינסופי. סיני זה שקט.

סיני ליוותה אותי כנערה ואישה ברגעים יפים של החיים, תמיד שם בשבילי.

כבר הרבה שנים שלא הייתי כאן. את מקום השקט תפס חשש כבד ודאגה. אבל השנה, אחרי 15 שנה, חזרתי לסיני. ולא סתם חזרתי- אלא עם כל המשפחה ועם חברים…😉

את תחילת הטיול אנחנו עושים דווקא באילת. את אילת יש כאלה שאוהבים ויש כאלה שממש לא. אנחנו משתייכים לאוהביה ומבחינתנו היא הכי קרובה לחו"ל שיש. במהלך החג הראשון אנחנו צופים בטלויזיה בתמונות מפחידות של תורי ענק של ישראלים שמשתרכים בחום במעבר הגבול. ממש "יציאת מצריים". כשאני חושבת על עמידה של שעות בשמש עם יילדים עצבניים יוצא לי החשק. לכן אני מציעה להקדים ביום, לישון באילת ולצאת למעבר הגבול בשעת בוקר מוקדמת. 

מלון sunset motel הוא מלון קטן  ונחמד שנמצא באזור מגורים כרבע שעה הליכה מהחוף. הזמנו חדר לחמישה שהיה קטנצ'יק אבל הספיק לצרכינו. חבל רק שכדי לישון בו נפרדנו מלא פחות מ 750 ש"ח. אמנם חול המועד וזה שיא העונה, ובכל זאת…

על הדרך בילינו בפסטיבל הבירה באילת, פסטיבל מדליק שמתקיים כל שנה בסוכות ובו הופעות של להקות ודוכני אוכל וכמובן… בירה.

פסטיבל הבירה אילת

אחרי שתיית בירה לא קל להתעורר בחמש בבוקר, אבל המחשבה על עמידה של שעות בתורים ממריצה אותנו ואנחנו קמים כמו גדולים.

את הרכב מחנים באתר קמפינג מאולתר כמה קילומטר מהגבול. זוג פנסיורים חביבים מירושלים עם הקרוואן שלהם מבטיח לשמור לנו על הרכב, מפני פקחים שעוברים ומחלקים דו"חות.

כל התהליך וגם המפגש עם החברים (שהגיעו בנסיעה ישירה מירושלים) אורך זמן ועד שמגיעים לגבול, תור ארוך כבר משתרך. מאיפה הגיעו כל אלה? ייאוש.

מזל ששילמנו אגרת מעבר מראש. אחרי היציאה מישראל יש תור נוסף בחלק המצרי, מאות ישראלים שנדחפים מכל הצדדים, מימין ומשמאל. לא ממש וייב של חופשה רגועה…😐.

מזל שבאולם הנכנסים בצד המצרי יש קיוסק ובקיוסק יש מיץ גויאבות ושוקולדים מקהיר ואנחנו לוקחים את הבאסה לא ממש בסבבה, אבל גם זה חולף.

לא הזמנו נהג מונית מראש בגלל כמות האנשים, אבל למרות עומס החג מוצאים בקלות נהג ורכב גדול ויוצאים לדרכינו.

היעד: מלון סטרנד ביץ' במתחם טאבה הייטס.

ברור שבדרך עוצרים לצילומים

הלגונה לפני טאבה

taba heights

15 ק"מ ממעבר טאבה נמצא המתחם הענק הזה, שנבנה ב 2005 ובו 6 מלונות, ששניים מהם נסגרו. ארבעת המלונות שנותרו מאחרים תיירים ממדינות ערב ומשאר העולם וגם הרבה מאד ישראלים. המתחם כולו עצום בגודלו ותחום בגדר, עם אנשי אבטחה ושיקוף תיקים בכניסה. מה שנותן תחושת ביטחון (מדומה?).

שלושת המלונות:

סטרנד ביץ'

מוזיאק

ו bay view

נמצאים על חוף ים מדהים, כשבין המלונות מחברת טיילת שאורכה חמישה קילומטר. המלון הרביעי- אל וואקילה, נמצא רחוק יותר מהים אך יש בו פארק מים קטן. 

מלון סטרנד ביץ'

למלון שבחרנו- סטרנד ביץ', יש בריכת לגונה עם מי ים ויצורי מים בתוכה. יש חוף ים רחב ושקט מאד ובריכה רחבה ולא שקטה כל כך.  המון המון שקט שייחלנו לו ואווירה מדליקה. תנו לי רק לשבת על החוף מול הים, להביט בגלים ולהנות מהשמש המלטפת.

למי שמצפה לסטנדרט ישראלי, לא כדאי… בקבלה עיכבו אותנו שעות. למרות ששידרגנו את החדרים ושילמנו עליהם קיבלנו חדרים רגילים, פקיד הקבלה נראה חסר אונים ותיזז אותנו ברחבי המלון. אבל כל זאת נשכח ואיננו ואנחנו שוקעים בתוך חופשה נפלאה ופשוט מרפים.

סטרנד ביץ'

אז מה עשינו במשך ארבעה ימים?

ככה:

  • הלכנו לאורך הטיילת האינסופית עד לגשרון שליד מלון מויזאק שם שנירקלנו, השתזפנו וסתם שכבנו בזולה על החוף.

חופי טבאה

  • קפצנו למלון מוזיאק השכן שם נערכה מסיבת ברכה המונית וקיפצנו עם ההמון.

חופי סיני

  • טבלנו בברכה של מלון ביי ויו הסמוך, שבנוי לרוחב ומשקיף על הים.

מלון bay view

  • הלכנו ברגל למרכז הספורט הימי, שם יש חוף מקסים עם פינות ישיבה ובית קפה (מיץ גויאבות- אלא מה…) ועשינו ספורט מים (בננה, מנצח) בשליש מהמחיר באילתספורט ימי בסיני
  • במלון יש מכון יופי ואפשר לעשות צמות לילדות ולמבוגרות חובבות הז'אנר. יש גם טיפולי יופי, מספרה וכאלה.
  • לילה אחד לקחנו את השאטל הכחול החינמי ונסענו למלון אל ווקאלה, שם התקיימה הופעת בידור: ריקודים לילדים ורקדנית בטן. במרכז (שהוא מעט שומם ושקט) יש גם מכולת, פיצרייה, בתי קפה ומספרה. 

את המלון הזמנו על בסיס "הכל כלול", כך שאכלנו הרבה (הילדים לא תמיד מצאו מה לאכול אבל הטבח המצרי פינק אותם בצ'יפס מטוגן והמבורגר בטעם קבאב 😂) שתינו קוקטלים ואכלנו גלידות.

בלו הול

זיכרונות הילדות שלי מסיני כוללים שעות של שנירקול במי הים האדום, התמכרות לעולם התת ימי, לאלמוגים ולמראות המרהיבים. כדי לחוות עם הילדים את החוויה הזאת, סגרנו מראש עם הנהג שהביא אותנו ביום הראשון והוא הגיע לאסוף אותנו לאתר הצלילה המפורסם ה"blue hole"

הבלו הול הוא למעשה  חור שנמצא בעומק של 130 מטר, בתוך ריף האלמוגים. בין החור לבין הים יש קיר גבוה ובו חור גדול. החור נמצא בעומק של 56 מטר והמבנה שלו יוצר סכנה קשה ל"שיכרון מעמקים", שכבר גבה את חייהם של יותר ממאה (!) איש. בכניסה לאתר יש מסלעה גדולה ובה לוחות זיכרון שהקימו משפחות של צוללנים שמתו במקום. חלק ממש קורעי לב.

לוחות זיכרון בבלו הול סיני

כמובן שלמשנרקלים כמונו לא נשקפת סכנה ועשינו זאת יחד עם הילדים, חלקים ממש קטנים. החוויה מיוחדת במינה ומומלצת.

אחר כך ממשיכים לדהב. בה הייתי המון פעמים בעבר. לכן התדהמה שלי הייתה גדולה כשבמקום כפר קטן עם מתחמים בדואים, משענות מגזעי דקלים ושטיחים מצאנו טיילת של עיירה גדולה. את מקומם של בתי הקפה הקטנטנים והמלצרים הבדואים תפסו עשרות מסעדות מסוגים שונים, רובן יקרות למדי. אנחנו אכלנו ב"אליבאבא" שהייתה כיפית וטעימה אבל לא זולה (60 שקל לסועד). אחרי האוכל הסתובבנו בטיילת ונתנו לילדים לירות מיצריות לקניית תיקי בד, צמידי בד ונעלי בד.

חנות בדהב

כך הסתיימה לה אחת החופשות הכי טובות שהיו לנו בשנים האחרונות, בעלות מינימלית,בלי צורך בהרבה תיכנון מראש ובלי טיסות. ו… אף מילה על דעא"ש 😉ולסיום כמה עצות פרקטיות:

  • בחגים ובמיוחד בפסח ובסוכות מעבר הגבול עמוס מאד ומומלץ להגיע בשעת בוקר מוקדמת. אנחנו בחרנו לישון באילת בלילה לפני.
  • המעבר לסיני (למעט טאבה) כרוך בתשלום אגרה של 120 ש"ח לאדם מגיל שנתיים. במקום לשלם בגבול מומלץ לשלם מראש כאן
  • שילמת מראש ולא נסעת? אין בעיה לקבל בחזרה את הכסף (מניסיון!)
  • מלבד אגרה ישראלית יש גם אגרה מצרית, יש לשלם אותה בלירות מצריות. במעבר יש צ'ינג' והתור אליו ארוך מאד.
  • טפסי מעבר- נהוג לתת לפועלים המצרים כמה ל"י שימלאו.
  • להגיע עם הרבה סבלנות, להערך לכך שלא תמיד תקבלו את החדרים שהזמנתם.
  • מי שמזמין חדר במלון דרך אתר המלון עצמו   זכאי לקבל שאטל חינמי בחזרה למעבר הגבול.
  • על קו החוף יש קליטה סלולרית לטלפונים ישראלים.
  • אין במתחם הרבה מקומות לאכול ומה שיש יקר. מומלץ למשפחות להזמין הכל כלול.
  • בפייסבוק יש מספר קבוצות ייעודיות לסיני ובהן הרבה המלצות לנהגים. ככלל, נהג שקבעתם איתו מראש יהיה זול יותר.
  • בלו הול: נמצא 7 ק"מ מדהב, סמוך למקום יש גם מתחם טרטורונים להשכרה. עלות כניסה לבלו הול 10$.
  • חובה לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל לפני הנסיעה.
  • קיימת אזהרת מסע  לנסיעה לסיני של המטה לביטחון לאומי: דיסוננס נוראי בין השקט הממכר והמרחבים השלווים לבין מה שרוחש כנראה מתחת לפני השטח. תהיו זהירים…

חצי האי סיני

close

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

נישאר ידידים?