DSCN8807

מערבון- טיול סתווי שמתחיל בלאס וגאס

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב facebook

טיסת klm 461 נוחתת בוגאס. השכן שלנו בשורה 19, אמריקאי מזדקן עם שיער צבוע, ושפתיים מנותחות , נפרד מאתנו בחיפזון. פעמיים בחודש הוא טס מלאס וגאס לאמסטרדם וחזרה, מנהל עסק לפרחי נוי. “עסק גדול?” אנחנו מתעניינים. “הלוויות וחתונות יש תמיד” הוא משיב בחיוך.

כך מתחיל הטיול שלנו במערב ארה”ב, טיול שמתחיל ומסתיים בלאס וגאס.

אז בלוגים על מערב ארה”ב יש כבר למכביר. בכל זאת מוסיפה פוסט קצר משלי, כי הטיול שלנו היה קצת שונה מהאחרים. במה?

א. הוא הטיול שלנו

ב. התקיים בתחילת חורף (אמצע נובמבר).

ג. לוח זמנים הדוק מאד (10 ימים נטו).

ד. תקציב דל (טיול “low cost”).

ה. מסלולי הליכה של שעה עד שעתיים וחצי.

אז קודם כל כמה פרטים טכניים: טיסות זולות במיוחד נקנו בחברת klm. רכב הוזמן מחברת almo, (בטיול חורפי כדאי לשקול לשדרג לג'יפ וכדומה, התוספת צנועה מאד). הטיול כלל “גיחה” לאירוע משפחתי לגביו אין טעם לפרט כאן… מכיון שהטיול התקיים בחורף, החושך יורד מוקדם מאד ומי שרוצה לנצל היטב את הימים שעומדים לרשותו, צריך להשכים קום. עבורנו זאת ממש לא בעיה, אנחנו טיפוסים של בוקר.

ועכשיו: נצא לדרך.

 נחיתה בלאס וגאס

הגעה ללאס וגאס בשעת אחה”צ. מהטרמינל שאטל חינמי לאולם השכרת הרכבים. הכל עובר במהירות וקלילות. עם הרכב שלנו אנחנו נוסעים למלון travelodge קרוב לשדה התעופה, העלות ללילה אחד: 112$. הסיבה העיקרית להזמנתו הייתה טכנית: הקדמת הטיסה באופן פתאומי ע”י klm, חוסר מקום ללילה נוסף במלון שהזמנו וכו'.

המוטל נחמד והייחוד שלו שיש שאטל חינמי לשדה התעופה. הוא ממוקם מרחק הליכה מהסטריפ, באזור מעט חשוך.

יצאנו ברגל לארוחת ערב קלילה וסיבוב במלונות לוקסור ו MGM. חזרנו לחדר ונפלנו למיטה. כשקמנו ביקיצה טבעית, הופתענו לגלות שלמעשה השעה 02:30 לפנות בוקר… מזל שוגאס היא באמת עיר ללא הפסקה. החלטנו לא להתעצל ולקום לסיבוב נוסף. שוב הלכנו ברגל למלון אקסקליבר ואפילו עשינו סיפתח קטן של קזינו. (ברור שהפסדנו…). סופגים את האווירה המחשמלת של העיר.

נחיתה בוגאס

הסטריפ של לאס וגאס, עליז והומה אדם בסופ”ש השמשי הזה. אלוהי מזג האוויר חייך אלינו לאורך כל הטיול וזכינו למזג אוויר נעים ונדיר.

סיור מלונות שיגרתי אך מהנה מאד. בצהריים אנחנו עושים צ'ק אין במלון royal resort.

3 לילות עלו לנו 210 $. מלון של שלושה כוכבים (בקושי) שנמצא קרוב למלון encore על הסטריפ. המלון חביב ויתרונו המחירים הנוחים שלו. החדר שקיבלנו היה מרווח מאד ונוח. מתאים למי שמחפש מקום לינה זול ומרכזי יחסית.

בערב הלכנו ברגל לבופה של מלון פלמינגו (קנינו מראש מהארץ ב גרופון- 50 $ לזוג , )עלות ליום שישי כולל משקאות). האוכל היה לנו טעים וגם הבילוי במקום היה חוויתי. למי שאוהב ומסוגל לאכול, חוויית הבופה בוגאס היא בגדר חובה. נחמד לקרוא ולתכנון מראש באתר האינפורמטיבי https://top-buffet.com/cheap-buffets-vegas/

 

סכר הובר, אגם מיד ושמורת עמק האש

יום מספר 2

וגאס היא עיר שנויה במחלוקת: או שאוהבים או ששונאים. אנחנו אהבנו מאד, אבל גם לאוהביה, מנת יתר של כל הניאון והרעש יכולה להחוות כ”מנת יתר”, לכן החלטנו על יום של פסק זמן.

יוצאים מהמלון בשעה מוקדמת לטיול יומי. עוצרים בדרך בסופר (הכל בדולר…) וקונים צידנית, בקבוקי מים, חטיפים וכו'. אני טורחת וקונה מוצרי אפייה זולים להפליא. (ספויילר: כל הבגדים במזוודה הגיעו לנתב”ג ספוגים בריח עז של מנדרינות).

התחנה הראשונה היא סכר הובר הידוע. בגלל השעה המוקדמת ואולי גם בגלל הסופ”ש, אין במקום סיורים מודרכים, וממילא לא מצאנו עניין מיוחד במקום. אנחנו עושים סיבוב רגלי באתר וממשיכים בדרכינו.

מסכר הובר ממשיכים מרחק קצר ל lake mead עלות הכניסה 25 $ לרכב, (כלול בכרטיס הפארקים הלאומיים). אנחנו יושבים לפיקניק קצר על שפת האגם היפה, מזג האוויר נעים מאד אך קר לנו מדי ממש להיכנס למים.

הכביש ממשיך לאורך האגם. והעצירה הבאה היא ב callville bay, לפעמים הרגעים הכי נחמדים של הטיול, הם הרגעים שבהם מגלים מקום לא צפוי וכיפי…במרינה הקטנה נערכת היום תחרות מכוניות ישנות. אנחנו מתענגים על האווירה העליזה, מוסיקת קאנטרי וברבקיו. האזור כולו נידח למדי ומרגיש כמו סצנה מסרט.

ושוב ממשיכים בדרכינו, למרות שהיינו שמחים להישאר עוד קצת. פנינו לאתר בשם redstone, בהמשך הפארק. בכניסה למסלול מתחם עם שולחנות פיקניק ושירותים, שם אנחנו פוגשים זוג אופנוענים נחמדים. אחד מספר שהיה בישראל מספר פעמים, בפעם האחרונה בתחילת השנה. (“לקחו ממני 20 שקל על בקבוק מים!”). המסלול קצר, עובר בין תצורות סלע אדומות. זה בהחלט יפה, אם כי מחוויר לעומת הנופים שנזכה לראות בימים הקרובים.

אחרי המסלול ממשיכים לכיוון פארק המדינה valley of fire  . בדרך יש שני מעיינות שאפשר לעצור בהם (לא עשינו זאת).

בפארק כעשרה מסלולים מסומנים בדרגות קושי שונות, כולל מסלול לא קשה לאזור ה wave המקומי והלא מוכר. וכן מסלול לציורי קיר מלפני 2000 שנה. מרכז המבקרים נמצא במרכז הפארק ואפשר לקבל בו מפות ומידע. עלות הכניסה: 10 $.

הגל בפארק עמק האש

הפארק מתאים מאד לטיול יום מוגאס.

עם תום הביקור בפארק אנחנו מעט מותשים. מתחברים לכביש מספר 15 – הכביש המהיר והמשעמם שמוביל אותנו הישר לוגאס. אנחנו מכוונים את ה”וייז” למתחם קניות מחוץ לסטריפ שיש בו חנויות כמו marchells ו tkmax שאנחנו אוהבים מאד. כמובן שיוצאים עמוסי קניות, כשהלב מלא והכיס ריק.

קניות ובילויים בלאס וגאס

היום השלישי לטיול

בוגאס שני אאוטלטים עיקריים: צפוני ודרומי. יש בינhהם הבדלים שונים שחשובים בעיקר לחובבי קניות מושבעים. (הצפוני פתוח והחניה בו עלתה לנו 7 דולר ליום הדרומי מקורה והחניה חינם). מומלץ לעשות מהארץ רישום חינם לאתר primium outlets , החברות החינמית מקנה הנחות בחנויות שונות. מי שלא עשה זאת יכול לקנות חוברת קופונים במשרדי האאוטלט.

עוד מאירועי היום:

בופה במלון פריז שהיה מגניב , עם אוכל ועיצוב נחמדים, ממש מומלץ.

נעליים של מג'יק ג'ונסון
נעליים של מג'יק ג'ונסון

ביקור בחנויות של מלון סיזרס פלאס: במלון שתי חנויות שמוכרות מוצרים בחתימות של מפורסמים: נעלים מקוריות של מג'יק ג'ונסון, שיר בכתב ידו של ג'ון לנון ועוד. אני יכולה להסתובב שעות בחנויות האלה ולפנטז איך אני חוזרת הביתה עם כרזה חתומה של ה”ביטלס” ותולה בסלון…

את הערב האחרון אנחנו מבלים ב דאון טאון לאס וגאס.

אזור הדאון טאון הוא המרכז ההיסטורי של לאס וגאס. לגליזציה של הימורים, אפשרות לנישואי בזק וגורמים נוספים הביאו לפריחת בזק של העיר המדברית ופתיחה, בזה אחר זה של מלונות ענק עם קזינו. בתחילת שנות ה 30, נפתח המלון הראשון באזור שמכונה כיום ה”סטריפ”, אז החלה נטישה של אזור הדאון טאון שהחל להתדרדר בהדרגה. יוזמות ופרויקטים שונים ניסו להחיות את האזור ולהפוך אותו לבטוח ואטרקטיבי יותר.

בדאון טאון מלונות ענק כמו “גולדן נאגט” ורבים אחרים, מחירי המלונות זולים יותר מאחיהם בסטריפ ולאזור יש אופי שונה. בסופי שבוע יש הופעות רבות של אמנים, זמרים ובמות בידור ועשרות אלפי אנשים ברחובות. האזור קצת ירוד, עם הרבה טיפוסים צבעוניים סלאש מפוקפקים. לרגע הרגשנו כמו בשנות החמישים. בכל שעה עגולה, החל מ 18:00, מתקיים מופע FREMONT STREET EXPERIENCE בתוך ארקד ענק, יש מופע מוסיקלי של מיליוני נורות led בוהקות בשלל צבעים. חניה סמוכה למקום נמצאה בקלות ועלתה 15 $ לשעה. בטוחה שיש גם זול יותר…

אורות נוצצים ברחוב פרמונט

 

פארק  zion

היום הרביעי לטיול

נסיעה מהמלון לפארק zion אורכת כשעתיים, כשבדרך עוברים ממדינת נבאדה למדינת יוטה ומזיזים את מחוגי השעון, שעה אחורה. בחורף הימים קצרים מאד, ובתכנון שלנו מוקדש יום אחד בלבד לפארק. כך אנחנו מוצאים את עצמינו קמים בשעה 05:00 ויוצאים לדרכינו בכיוון צפון לפני השעה שש בבוקר (!). הדרך אורכת שעתיים וחצי. בדרך עצרנו בעיר סנט ג'ורג', שם יש סניף ענק של וולמארט, וקנינו מצרכים לפיקניק למילוי הצידנית ומצרכים אחרים למילוי המזוודה… (מויטמינים ועד תמצית וניל… ).

הכניסה לפארק “ציון” חינמית ב”וטרנס דיי”, למרות זאת אין צפיפות בפארק. מזג האוויר ממשיך להאיר פנים והמעילים נשארים ברכב. פארק זאיון הוא אחד מהפארקים הלאומיים הפופולרים בארה”ב, עם 3 מיליון מבקרים בשנה. הוא מחולק לשני אזורים עיקריים: אזור קולוב בו לא ביקרנו (אזור גבוה יותר, פחות לחורף) ואזור קניון זאיון. מצרפת את סדר היום שלנו, לתועלת מבקרים חורפיים אחרים:

  • עצירה ראשונה סמוך לתחילת המסלול parus. מחנים את הרב סמוך למוזיאון קטן שסגור בעונה זו. שעת בוקר ואנחנו לבד במקום. קודם כל פריסה של בוקר על שולחן פיקניק. בעונה זאת, העצים נצבעים בצבעי שלכת נפלאים, כשקירות הקניון על סלעיו האדומים משלימים את האווירה הציורית. המסלול קל מאד ומישורי.

פארק ציון

  • נסיעה קצרה למרכז המבקרים, חניה של הרכב (גם בעונה זאת יש קושי למצוא חניה במקום הקטן). השאטל עובר ממש כל כמה דקות, כשהנהגת מוסיפה הסברים ומצביעה על חיות ודברים מעניינים
  • לאורך הדרך.
  • ירדנו מהשאטל בתחנה האחרונה ששמה tempel of sinawa. להתחלת המסלול riverside walk שכשמו כן הוא, מאפשר צעידה לאורך הנהר. אורך המסלול כ 4 ק”מ מישורים. יש מקומות רבים בהם אפשר לרדת לנהר ולטבול. המסלול לוקח לנו כשעה וחצי.

בתום המסלול עולים שוב על השאטל, ויורדים בתחנת זאיון לודג'. עוצרים שם לגלידה וקפה במדשאה הנפלאה תחת עצים בני מאות שנים. בלודג' יש כעת גם סרט נחמד על השמורה, נקודת ויפי, שירותים ומקום למילוי בקבוקים. אחר כך ממשיכים למסלול

  • lower emerald pools. המסלול יפה בעונה זאת אלא שהברכות עצמן מאכזבות מעט. פשוט אין מים. כמו שהגדיר זאת תייר שצעד איתנו “בברז שלי בבית יש זרם חזק יותר”.

המסלולון האחרון שתוכנן להיום הוא “וופינג רוק”, שלצערנו נסגר כעת עקב מפולות סלעים.

שלכת אדומה בפארק ציון

ללינה שלנו בספרינגדייל, אנחנו מגיעים באור יום. שם המוטל: zion park motel הוזמן מ”בוקינג” בעלות של 80 $ ללילה. המקום ממוקם מעולה, קרוב מאד לכניסה לפארק. ספריגדייל היא עיירה מתוקה, תיירותית, לאורך הרחוב הראשי גלריות, חנויות נחמדות ומסעדות. הטיול ברחוב כיפי, וגלידה מנטה עם פיצפוצי שוקולד מרימה את מצב הרוח. את ארוחת הערב אנחנו אוכלים בחדר, עם מצרכים שקנינו בסופר סמוך וחוממו במיקרו. במוטל אפשרות נוחה לכביסה, צוות מועיל ומסייע וגם בריכה נחמדה שסגורה בעונה הזאת. בלילה הטמפרטורה צונחת צורה חדה וקור עז משתלט על החוץ.

 bryce canyon  פארק לאומי ברייס קניון

היום החמישי

שוב השכמה מוקדמת, כך שאנחנו זוכים לראות מהחצר את ההרים האדומים מוארים באור השמש הזורחת. אין דרך נפלאה מזה להתחיל יום חדש.

שוב עוברים דרך הפארק (הפעם מתבקשים להראות כרטיס ותעודה מזהה), דרך מנהרת “מאונט כרמל” שמביאה אותנו לכניסה המזרחית לשמורה. הכיוון הכללי שלנו הוא שמורת ברייס קניון, אלא שאנחנו מחליטים לעצור בפארק מדינה קטן ששמו

coral pink sand dune העצירה מאריכה את דרכינו (רבע שעה לכל כיוון, סה”כ 30 דק) ובדיעבד גם מיותרת משום שעברנו שם ממילא ביום האחרון בדרך חזרה מברייס לפייג'. מצד שני, עצירה בפארק באותו היום לא הייתה מאפשרת עמידה בלו”ז, כך שאולי החלטנו נכון.

כך או כך, אנחנו מתייצבים בפתח הפארק בשעה 09:00. לפי האתר המקום אמור להיות פתוח, אך עמדת הכניסה נטושה. הפארק ריק לגמרי מבני אדם וטרקטורונים. בשעה זאת קר מאד, גם עם ביגוד חם ומעיל ומצד שני כל המקום פתוח לגמרי רק עבורנו, מה שמעצים את החוויה.

במקום צולמו בעבר סרטים כמו “עלי באבא” ו”לורנס איש ערב”, והסבר על הצילום נמצא על שלט גדול בכניסה. האחרון בסרטים צולם במקום בשנות השבעים, ואני מניחה שהמפקידים ההוליוודים מצאו אתרים אקזוטים יותר לצלם בהם…

מהפארק ממשיכים בנסיעה נוספת של כשעה וחצי לפארק הלאומי ברייס קניון.

אז מה לספר על ברייס? אולי, שלדעת שנינו זה המקום הכי הכי הכי שהיינו בו. הכי מרשים, הכי יפה ובעיקר הכי מיוחד. קשה למצוא מילים לתאר את המקום הזה. באמת.

 

מה שמייחד את ברייס קניון הוא נוף מדהים של אלפי צריחים, שמכונים hoodoos שמתרוממים לגבהים שונים בצבעי אדום כתום וזהב. יש מסלולים על שפת הקניון ומהם אפשר לראות ולחוות את הנוף מלמעלה ומסלולים שיורדים למטה, כך שניתן לחוות את ההודוס מהעמק.

קצת על סדר היום שלנו:

בעונה זאת אין צורך בשאטל, ניתן לנסוע ברכב פרטי ואין בעיה של חנייה.

קצת על סדר היום שלנו:

  • עצירה ראשונה בתצפית fairyland. אנחנו המומים ממה שנגלה לעינינו. ברוב נקודות התצפית ניתן גם ללכת מסלול קצר, לעיתים הוא חלק ממסלול ארוך ולפעמים סתם שביל.

473dbbb4118c3f4aa7cc98e07bcca1f7.JPG?l=6

  • המשך נסיעה ועצירה בתצפיות הבאות: insperation, paria, bryce point. שלושתן מדהימות, מרהיבות ומרשימות.
  • מסלול הליכה שמתחיל מנקודת סנרייז פוינט, ממשיך בשביל סלול לאורך המצוק עד לנקודה הבאה: סנסט פוינט, יורד בשביל תלול אך נוח לתחתית הקניון במסלול ששמו navajo trail עד לחיבור עם שביל “קווינס גארדנס” שעולה בעליה לא קלה אך אפשרית עד לנקודת היציאה: סנרייז פוינט. כל המסלול ארך כשעתיים וחצי בהליכה סבירה. היה נפלא לרדת לעומק הקניון כדי לחוות את הנוף מלמטה.

 

 

  • ביקור במרכז המבקרים שכולל מוזיאון קטן ומידע על אופן היווצרות הקניון.

בסוף הביקור הגענו ללינה שלנו להיום: rubis inn הנמצא ממש בכניסה לפארק, במיקום נוח. בלובי יש דוכן לשיווק אטרקציות, התלבטנו בין טיול בטרקטורון לטיסה מעל שמי הקניון, בחרנו בטיסה (85 דולר לרבע שעה). אלא שכשהגענו לשדה הקטן, התעוררה בעיה עם הטייס שלא הצליח להגיע, והטיסה לא יצאה אל הפועל.

 

לגבי המלון, שמעתי ביקורות מעורבות, כך שחששתי מעט. אנחנו ממש אהבנו: מקום בעיצוב כפרי, מקושט לכבוד חג המולד. העלות: 85 $ ללילה, כולל ארוחת בוקר. אנחנו קיבלנו חדר יפה שצופה לאגם קטן, בערב הגיע עדר איילות ללגום מהמים וזכינו לראות שקיעה מטריפה

 

את הערב בילינו בבריכה המחוממת שם הכרנו זוג הולנדי בירח דבש. הם קיוו לראות שלג בפארק (דבר שעפ”י התחזית צפוי בשבוע הבא).והתאכזבו ממזג האוויר הנאה שפקד במפתיע את האזור. אבל אפילו במזג אוויר יפה כלכך, בלילה הטמפרטורה צונחת ומבאס להסתובב בקור. כך שאת ארוחת הערב, “cowboy buffet” אכלנו במסעדה של המלון, ( 20 $ לאדם).

חדר במלון רובי ברייס קניון

 יום שמוקדש לעיר פייג', אגם פאוול והאתרים סביבם.

(יום מספר 6)

הדרך מברייס לפייג' אורכת כשעתיים. עוד מהארץ הזמנו שייט שיוצא מ lake powell resort – אורכו שעתיים וחצי ועלות כ 150 $ לזוג. השייט בוטל עקב תת רישום. כאן המקום לשתף בהתלבטות שהייתה לנו לגבי הלינה בפייג'. בגלל הזמן הקצר שעמד לרשותנו, חשבנו על חדר סמוך לאגם בריזורט הנ”ל, כדי להטיב ולחוות את המקום. מנגד, מדובר במקום שהוא מרוחק ממרכז העיר פייג' ודורש נסיעה נוספת כך שההחלטה נפלה על מלון Wingate by Wyndham Page Lake Powell, מלון חדש יחסית שצופה על סכר גלן. המלון נחמד, חדש, אך לגמרי חסר ייחוד עם שירות קורקטי. סך הכל נחמד, בעלות של 82$. כולל ארוחת בוקר.

לוח זמנים:

קניון אנטילופ:

היה לנו קושי למצוא את המקום באמצעות וייז, רק גוגל מאפס עזר לנו. לא הזמנו מראש ופשוט הגענו למקום בשעה 11:00. שילמנו 60 $ לאדם ורשמו אותנו לשעה 12:00. כך שנותרה לנו שעה לפיקניק צהריים במקום. בחרנו בקניון העליון. בגלל שנכתב רבות על המקום, לא נרחיב, רק אומר שהמקום משגע אך מסחורו פוגע פגיעה קשה ביכולת ליהנות ממנו.

 

כידוע, המקום נמצא בשטח ששייך לשבט הנבאחו והכניסה אך ורק עם ג'יפ ומלווה מהשבט. שובצנו עם קבוצת סינים גדולה, מה שהיה חוויתי בפני עצמו. במהלך הנסיעה פטפטנו איתם ושאלנו קצת שאלות על סין והחיים שלהם שם, והם שאלו קצת שאלות על ישראל והחיים בה. המלווה הייתה בחורה ממש צעירה, על גבול הנערה, עם אפס ידע לגבי מאפייני המקום והרבה ידע בצילום באייפון.

מדריכה אינדיאנית בקניון אנטילופ

– אחרי הטיול בקניון, החלטנו לנסות את מזלנו שנית ולחפש שייט. המדריכה כיוונה אותנו לאנטילופ מרינה הסמוך משם יוצא שייט בכל שעה עגולה. השייט קצר יותר (שעה ורבע) וזול הרבה יותר (20 $ לאדם).

 

נסיעה קצרה ל horseshoe bend- תצפית מצוק על פיתול בנהר הקולרדו התכול שזורם מלמטה. 10$ לחניית הרכב, מסלול של קילומטר וחצי לכל כיוון. המקום מדהים. ההמלצה שלנו היא להגיע בשעה מעט יותר מוקדמת.

צילם:איציק טל

 

שעת אחר צהריים מאוחרת ואנחנו כבר עייפים למדי מהרפתקאות היום, אך בכל זאת עושים מאמץ קטן, ונוסעים למקום בשם wahweao overlook, לצפות ממנו בשקיעת השמש היפה שצובעת בורוד את האגם, ההרים והמרינה.

 

 

בעיירה פייג' סניף גדול של “וולמארט” להמשך הצטיידות והשלמת מתנות.

 גרנד קניון

יום מספר 7:

אם את היום הקודם סגרנו בתצפית שקיעת השמש, את הבוקר פתחנו בתצפית על זריחתה. התצפית נמצאת מתחת למסעדת דניס ברחוב scenic view road, שם התצפית: glen canyon dam overlook.

 

20 דקות הליכה מהמלון נמצא סכר גלן, שהוא אחד מארבעת הסכרים שנבנו לאורך נהר הקולרדו.

אנחנו לא חובבי סכרים אבל אם הגענו עד כאן, לא נעצור להציץ? בכל אופן מצאנו את המקום פחות מרשים מההובר דאם.

הנסיעה מפייג' לגרנד קניון מתישה ומשעממת. מדי פעם בצד הדרך יש דוכנים של אינדיאנים ובהם כדים ותכשיטים באיכות ירודה. בצידי הדרך פחונים בהם מתגוררים חלקם בעוני ומצוקה. רובם משבט הנבאחו שמונה כ 300,000 איש, מתוכם כמחצית חיים בשמורה ומחצית מחוצה לה.

גרנד קניון:

f964b6ce71550fefd58e4f6f1b643380.JPG?l=6

לשמורת הגרנד קניון יש כידוע, שני מצוקים: הצפוני והדרומי. הגדה הצפונית גבוהה יותר וסגורה במהלך החורף כך שביקורינו התמקד כמובן בגדה הדרומית. רוב המבקרים ובכלל זה אנחנו, לא יורדים לתוך הקניון אלא מסתפקים בטיול על המצוק עצמו. המראה מהמצוק מרהיב ועוצמתי. את השמורה חוצה כביש (בעונה הזאת הוא פתוח גם לכלי רכב פרטיים) ולאורכו יציאות לתצפיות: desert view, navajo point, yaki point וכו'. מלבד התצפיות ביקרנו בשני המוזיאונים הקטנים בפארק: מוזיאון ארכיאולוגי ומוזיאון תרבות אינדיאנית (בחנות המזכרות שלו יש מוצרים יפייפיים, אם למשל חשקה נפשכם בחגורת עור,עם אבזם רקוע בכסף, ובאפשרותכם להיפרד מ 10,000 דולר, זה המקום!).

מסלול מומלץ לטיול הוא ה rim trail שעובר לאורך המצוק ואורכו 22 ק”מ. אנחנו בחרנו במקטע שמתחיל ב yaki point ומסתיים באזור המלונות. החל מ Yavapai Geology museum מתחיל מסלול בשם “:מסע בזמן” כשלאורכו דגימות מהסלעים בקניון, החל מהיום ועד לסלע העתיק ביותר שנמצא: שגילו 1840 מליון שנה. מעניין ומומלץ לאוהבי מדע וילדים חכמולוגים. לאורך המסלול ראינו איילות וסנאים.

את הדרך חזור עשינו בשאטל החינמי של השמורה. במרכז המבקרים סרט יפה על היווצרות הקניון.

לינה: במקור הזמנו לינה בתוך השמורה (העלות בחורף סבירה לגמרי) מתוך מחשבה שבלו”ז כה צפוף, נכון לנצל את כל שעות היום לטיול. ברגע האחרון ביטלנו והזמנו לילה במלון The Grand Hotel at the Grand Canyon שהוזמן דרך hotels.com. מלון ארבעה כוכבים מפנק ואלגנטי עם שירות קשוב: תענוג. המלון בעיצוב כפרי, מקושט כולו לכריסמס. העלות כ 150 $ ללילה.

את שעות הערב העברנו בארוחת ערב במסעדת we cook pizza & pasta ואחר כך צפייה בסרט תלת מימד במרכז של ה”נשיונל גאוגרפיק”, (ממש לא חובה. מי כתב את התסריט ההזוי הזה?). גם במלון זה ברכה מחוממת שבה היה נחמד להכיר מטיילים אחרים.

 סדונה

היום הרביעי

בין טוסיון לסדונה 3 שעות נסיעה. החלק האחרון של הדרך, עובר בכביש היפה 89A לצד ערוץ הנחל oak crick. אפשר לעצור בדרך למסלולים יפים או פיקניק, הכניסה כרוכה בעלות, את התשלום משלמים במוכנות אוטומטיות בצידי הכביש. מסלול מומלץ: west fork, מסלול שחוצה פעמים רבות את ערוץ הנחל. למרות מזג האוויר הנאה, בשעות הבוקר עדיין קר מאד.

 

 

עוד אפשרות לעצירה בדרך: פארק המדינה slide rock state park. לשים לב שיש במקום בעיית חנייה רצינית. עלות: 10 $ לרכב.

סדונה היא עיר יפה, שמוקפת בצוקים אדומים. היא נחשבת אתר נופש פופלורי מאד בקרב האמריקאים ויש מאמינים שהיא מוקד משיכה של מערבולות אנרגיה עלומות בשם “ורטוקס”. כדי לשמור על האווירה המיוחדת בעיר יש בה תקנות בנייה מחמירות מאד והבתים מצופים בטיח אדום או חום, מה שמשווה לעיר מראה ייחודי. אפילו סניף המקדונלד המקומי המיר את האות הצהובה M באות בצבע טורקיז.

מרכז העיירה הוא אזור תוסס, ובו הרבה חנויות “רוחניות” שמוכרות הכל, מקלפי טארה ועד קריסטלים. אנחנו פנינו, בעקבות ההמלצות לחברת pink של סיורי ג'יפים. פקיד הקבלה מכריז שעלות הסיור אותו רצינו, 120$ לאדם. כמעט הסתובבנו ללכת לדרכינו אבל אז פנה אלינו בהצעה, להגיע לסשן קצר של מכירת דירות נופש בשיטת share time ולפטור אותנו מתשלום. תחילה סרבנו בנימוס אך לאחר מסע לחצים, מצאנו את עצמינו לפתע על הג'יפ הורוד. אתנו זוג נוסף, זוג חברים מבוסטון בחופשת סופ”ש.

טיול הג'יפים היה מבחינתנו מאכזב. אפילו מאכזב מאד. מסתבר שלנהגים אסור להיכנס לתוך שמורות הטבע. משמעות הדבר טיול באזורים הפחות יפים בסביבה, נסיעה בשבילי עפר די מיגעים. מזל שהחברה הייתה נעימה והתפתחה שיחה כיפית וזורמת. עם תום הסיור מתברר כי יש ציפייה לטיפ בסך 10% מעלות הטיול- תשר לנהג. מה שהופך את הסיור המייגע מאד גם ליקר מאד. ההמלצה שלנו: לוותר.

אחרי הטיול הג'יפים הגיע הזמן לעשות צ'ק אין במוטל שלנו, Sugar Loaf Lodge . מוטל צנוע ונחמד. פקיד הקבלה: תור, מתגלה כבחור צעיר עם גוף אדיר ולב ענק. תור נולד לאב נורבגי שקרא

לו בשמו של גיבור מהמיתולוגיה הנורדית.

cffab1ef846a7ba2fbc7f880c2097ff9.jpg?l=6

אחרי שיחה נחמדה איתו הוא ממליץ על מסלול בשם cathedral trail

למרות שמדובר בשעת אחר צהריים, אנחנו מתקשים למצוא מקום חניה סמוך למסלול, שמתגלה כיפה אך מתויר מאד. הטיול בשביל תלול אך נוח, 3 ק”מ הלוך וחזור. התשלום במכונה אוטומטית בכניסה, יש להניח את הכרטיס ברכב.

 

 

קקטוס בסדונה

עוד המלצה חמה: מרכז הקניות Tlaquepaque שמעוצב בסגנון מקסיקני: חצרות חצרות שמוארות בגירלנדות. במתחם בוטיקים, גלריות ומסעדות יוקרה, כיף גדול להסתובב בו.

ת Tlaquepaque

ולסיום המלצה על מקסיקנית אותנטית ולא יקרה tortas de fuego סניף סדונה, עם מנות נדיבות וטעימות.

שלכת בסדונה

מסלול הליכה ליד סדונה

עץ עם חריטות

נסיעה לעיר laughlin

היום התשיעי

חובות צריך לשלם. הבוקר עלינו להתייצב לסשן מכירת יחידות נופש באזור. הסיטואציה לא נעימה, לא מומלצת, ולא ברור לנו בדיעבד איך נקלענו אליה. כמובן שעדיף להימנע. סוכן המכירות שואל על ישראל ומספר מעט על עצמו. בעבר עבד כאחראי אבטחה ברשת “וולמארט” ונקלע למצבים לא נעימים. העבודה השוחקת והקשה עייפה אותו והוא עומד להתגייס בקרוב לשש שנים בצבא

ארה”ב… עד אז עובד כסוכן בחברה שמשווקת דירות נופש. התבאסנו מאד לבזבז את זמנו, אך נפרדנו כידידים.

בית כנסת סדונה

המפגש מסתיים בשעה 10:00 ואנחנו ממהרים לדרכינו. בדרך עוצרים להתרשם מהכנסייה המפורסמת ‪Chapel of the Holy Cross‬ שחצובה בתוך הסלע ולאחר מכן, במעבר חד, לבית הכנסת היפה של הקהילה היהודית בסדונה. היום שבת, והתוכנית המקורית הייתה להצטרף לתפילת השבת כמובן שלא הספקנו אך שמחנו להצטרף לשיעור פרשת השבוע וזכינו להכנסת אורחים נדיבה וסיור במבנה היפה של בית הכנסת שצופה על ההרים האדומים.

בית הכנסת והקהילה בסדונה,

ארוחת צהריים: בופה הודי מומלץ וטעים מאד india palace (עלות: 11 $ לאדם לא כולל טיפ).

הגיע הזמן להיפרד מסדונה לכיוון היעד הבא שלנו, העיר לאפלין דרומית לוגאס. התכנית המקורית הייתה לנסוע דרך אתרים נוספים ולראות את העיירה ז'רום, אך ירדנו מזה ופשוט בחרנו לחזור בדרך ממנה הגענו, 89A ולעצור בדרך לעוד מסלול קצר ליד הערוץ היפה, שזורם בין עצי צפצפה בשלכת צבעונית. הנקודה שנבחרה: grosshoper point

גראס שופר פוינט סדונה

החניה בתשלום (מכונות אוטומטיות), ממנה יש ניתן לבחור מספר מסלולים. אנחנו פשוט המשכנו לאורך הערוץ קילומטר וחצי וחזרנו באותה דרך.

נסיעה ארוכה של 3 וחצי שעות, מביאה אותנו ליעד הבא והוא העיר laughlin נבאדה. בדרך אנחנו עוצרים בעיירה קינגמן שם יש מרכז קניות ענק, להשלמת פריטים אחרונים לעצמינו ומתנות לילדים.

דרך 66

laughlin:

אז כמה מילים על העיר laughlin: מדובר באחות הענייה והעלובה של וגאס: עיר קטנה עם בתי מלון ענקיים שכל פרנסתה על הימורים וקזינו. בהיותה עיר ענייה ולא ממש זוהרת, סצנת ההימורים בה שונה מעט מוגאס, הכל פחות נוצץ וגם האוכלוסייה שונה.

המלון שהזמנו מראש: גולדן נאגט. מלון ארבעה כוכבים עם קזינו גדול. עלות של חדר עם יציאה לברכה: 50 $. המלון היה נחמד סך הכל, ריח חריף של סיגריות בחדר ואוכלוסייה קצת קשוחה. יותר חוויה אנתרופולוגית מאשר נופש…בערב נערכה מסיבה גדולה עם דיג'י ומאות אנשים. למי שאוהב קזינו, בהחלט נחמד. יש טיילת יפה לאורך נהר הקולרדו, “טקסי מים” שלוקח ממלון למלון, אפשרות לשכור אופנוע ים בזול (100$ ליום), מסעדות טובות, בופה שמחירו זול בהרבה מהעלויות בוגאס ועוד.

העיר לאלין ארה

בערב אנחנו אוכלים ארוחת ערב במסעדת “באבא גאמפ” השייכת למלון, ממש על שפת נהר הקולרדו. ראקון שובב מסתובב בין הסועדים וחוטף שאריות מהרצפה.

4a8d9a51fd2f8f841c61d7df9ec3fbf4.jpg?l=6

אחרי האוכל עושים סיבוב פרידה מהקזינו ומרווחים את כל מה שהפסדנו בוגאס, ואז מפסידים חצי מזה… 🙂 עירבוביה של גברים עם קעקועים בולטים, נערות מקסיקניות עם אודם בוהק ושאר טיפוסים מצחיקים או מפחידים. הערב האחרון שלנו בטיול הזה עובר בנעימים, המקום כל כך מוזר לנו שאנחנו מרגישים בסרט.

למחרת קמים, מתוך הרגל, בשעה מוקדמת וממהרים לדרכינו. עוצרים להצצה מהירה באוסף המכוניות

באזור יש הרבה מאד אתרים מעניינים, אבל כבר הפנמנו שלא נספיק אותם, לכן הסתפקנו בסיור מהיר בסכר דיוויס, אחד מארבעת הסכרים שעל נהר הקולרדו ובאזור אגם מואב. lake mohave האזור יפה וראוי לטיול ארוך יותר.

laughlin אוסף המכוניות

אגם מואב

סכר דייוויס

לוגאס אנחנו חוזרים דרך כביש 95. מספיקים אפילו עוד סיבוב קניות אחרון באאוטלט הדרומי (החניה חינם), לפני ההמראה חזרה. דיילת הקרקע של klm קצת בשוק מהאובר וייט ההיסטרי, אך להפתעתנו מעבירה בחן את המזוודות הכבדות בלי לדרוש תשלום נוסף… סוף מושלם לטיול מושלם.

וגאס מוארת בלילה

בטיסה חזרה, יושבת לידינו רוז, שבעלה משרת בצבא ארה”ב ומוצב בהולנד. היא מתעניינת בטיול שלנו, ומספרת על עצמה שהיא native american משבט ההופי. השבט הוא שבט קטן מאד, שמונה בערך 20,000 איש. רק כחצי מהם חיים בשמורה, שלמעשה מוקפת כולה בשמורת הנבוואחו, והחצי השני השתלב בחברה האמריקאית. אביה של רוז גדל מחוץ לשמורה, אמה גדלה בשמורה אך עזבה אותה כשהתחתנה. רוז עצמה גדלה כילדה אמריקאית, וההורים לא דיברו עמה בשפת ההופי כך שמעבר לכמה מילים, היא לא דוברת כלל את השפה. בשיחה איתה לא הרגשתי ממנה צער על אבדנה של השפה והתרבות אלא גאווה על ההשתלבות הטובה בחברה הכללית.

הטיסה חזור הוזמנה עם עצירה של 10 שעות באמסטרדם, אנחנו נוחתים בשעת בוקר נוחה, נוסעים ברכבת למרכז אמסטרדם ומבלים את היום בבירה ההולנדית.

66334dbdff0ab801695d7105194d73ff.JPG?l=6

הרבה קניות עשינו בארה”ב, אבל פרימארק אין בוגאס. מזל שיש עצירת ביניים…

THE END

406252b293bfe736e2cce55b90284155.jpg?l=6

 

close

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

נישאר ידידים?