כדור-פורח-נמביה

טיול בנמביה- ארץ החולות האדומים.

נמביה היא מדינה שנמצאת בדרומה של יבשת אפריקה. חיים בה כ2.5 מיליון תושבים.  מוקדי העניין העיקריים: בעלי חיים נדירים, דיונות חול ונופי מדבר ושבטים ששימרו מסורות עתיקות.

ישראלים שמעוניינים לטייל בנמביה זקוקים לויזה, אותה ניתן להוציא באמצעות קונסולית הכבוד של נמביה בישראל בטלפון 052-6122582

visanamisr@gmail.com

הדולר הנמיבי מכונה גם ראנד.

שקל אחד שווה 4.5 דולר נמיבי.

ניתן לטייל בנמביה כל השנה. מזג האוויר מאופיין בשתי עונות: חורף (מאי עד אוקטובר) וקיץ (אוקטובר עד אפריל) . רוב התיירים מגיעים בחודשי החורף, כשהטמפרטורות נוחות יותר.

ניתן לטוס מישראל לנמיבה בחברת "אתיפיאן איירליינס" דרך אדיס אבבה, או בחברות אירופאיות כמו לופטנזה דרך אירופה.

כתב וצילם: איציק טל

זברות, ג'ירפות ואריות, ערים עם מבנים קולוניליים, חופים אינסופיים, צמחים נדירים, פארקים לאומיים ובני שבטים מסקרנים כמו ההררו וההימבה. כל אלה הופכים את נמביה ליעד מושלם למטיילים שמתעניינים באפריקה.

כשאני חושב על הטיול שלנו לנמביה, הדבר הראשון שעולה בראשי הוא הצבע האדום, העמוק של הארץ, שליווה אותנו לאורך כל הטיול.מקור הצבע המיוחד, ברמת ברזל גבוהה בקרקע, שצובעת בגוון בוהק את החולות והדיונות, במיוחד בזמן הזריחה והשקיעה.

פירוש המילה "נמביה" בשפת המקום הוא "מדבר אין סופי", ואכן שטחה של נמביה הוא ברובו מדבר ענק: מדבר הקלהרי במזרח ובמערב מדבר הנימב. הטיול בנמביה כולל נסיעות של שעות ארוכות בכבישי ודרכי אפר כשמבעד לחלונות נשקף נוף מדברי.

קן ציפורים בנמביה
קן של ציפורי אורג חברתי, המשמש כקן קבוצתי למספר ציפורים

יש בה רק שני נהרות גדולים: נהר הקוננה בגבול הצפוני עם קניה ונהר האורנג' בגבול הדרומי עם דרום אפריקה.

למרות גודלה העצום של המדינה מתגוררים  כ 2 וחצי מיליון תושבים בלבד מה שהופך אותה למדינה בעלת צפיפות נמוכה במיוחד, שנייה בעולם רק למונגוליה.

יחסית למדינות אחרות באפריקה, התוצר לנפש בנמביה גבוה, אולם חלוקת ההכנסות מאוד לא שוויונית. השכבה העשירה (בעלי מכרות היהלומים ומעטים אחרים) נהנית מרוב ההכנסות ורוב העם סובל מעוני ותנאים קשים. 

אדם יושב על דיונה נמביה

נמיביה היא מדינה צעירה שקבלה עצמאות רק ב-1990 אחרי מאבק ממושך בדרום אפריקה. השבטים המקומיים ידעו לאורך השנים תלאות רבות. ההיסטוריה שלהם מייצגת נאמנה את האכזריות, הרצחנות, הנישול וההתעמרות בידי האדם הלבן ברחבי אפריקה השחורה- בעיקר אירופאים: בלגים, הולנדים, צרפתים, גרמנים ובריטיים. מדינות ואימפריות נאורות בעיני עצמן, היו אחראיות באפריקה למעשי זוועה שלא יאמנו. זאת, גם בתקופות מאוחרות כראשית המאה העשרים. היו מעורבים בכך בין היתר ראשי מדינות משכילים וליברלים. בין השאר  היו מעורבים במידה מסוימת (בסודן) גם דמויות מופת כצ'רצ'יל ובאדן פאול (שהיה מייסד תנועת הצופים ומוכר היטב לבני גילי חברי הצופים).

השיא היה כנראה השמדת העם שביצעו הגרמנים בתחילת המאה העשרים בבני שבטי ההררו והנאמה תושבי נמיביה- חזרה כללית למה שעשו ליהודים לצוענים ולאחרים כ-35 שנים מאוחר יותר. כולל רצח, גירוש, הרעבה למוות ,פיצוץ בארות מים, שוד קרקעות וניסויים בבני אדם. על פי האומדן הומתו רוב בני ההררו וכמחצית מבני הנאמה, כ-65,000 בני אדם. כמה מהדמויות הפעילות מוכרות לנו היטב: יוזף מנגלה שעשה בנמיביה את התמחותו והיינרך גרינג אביו של הרמן גרינג שבילה את ילדותו במקום. הדברים לא קיבלו תהודה גדולה ובמידה גדולה הודחקו עד לעצם היום הזה.

על כך כתב הסופר והעתונאי סוון לינדקוויסט: "בכל מקום שיש בו ידע מודחק אשר אם יהפוך למודע ינפץ את תפיסת העולם ויכריח אותנו לפקפק בעצמנו- בכל מקום כזה מתרחשת העלילה של לב האפלה."  (כנראה התייחסות לספר של ג'וזף קונרד  שתורגם לעברית בשם "לב המאפליה").

המבקש לקבל תיאור מפורט כמו גם תמונה רחבה יותר מופנה לספרו של לינדקוויסט הנ"ל "השמידו את כול הפראים" , הוצאת עם עובד- ספריית אופקים.

עם זאת ראוי לצרף מילת אזהרה לאלו  השוקלים לקרוא את הספר-  אתם עלולים ללקות בהתקפי זעם שלא נעלמים בקלות.

נמיביה אינה מדינה זולה אך היא נוחה למטיילים, הן עצמאיים והן בקבוצות מאורגנות. זאת, בשל השפה האנגלית המדוברת ברחבי המדינה ובשל זמינות מקומות הלינה באתרי התיירות. עם זאת, רוב הדרכים הרלוונטיות הן דרכי עפר שאיכותן מושפעת מאוד מטיב התחזוקה שמשתנה משנה לשנה. טיול אופייני כולל נסיעות ממושכות ומיגעות. מצב הביטחון האישי טוב (למעט אולי ריבוי גניבות בעיר הבירה ווינדהוק).

אפשר לשלב את הטיול בביקור במדינות שכנות: דרום אפריקה, בוצואנה, קניה וזמביה.

בדרך כלל אני מעדיף טיול עצמאי על פני טיול מאורגן, אולם ישנם מקומות שבהם למדריך הטיול יש ערך מוסף גדול כאשר נחוצים הסברים שקשה לקבלם באמצעים אחרים. מקום כזה הוא נמיביה.

 

מסלול הטיול בנמביה

טיילנו בנמיביה כשבועיים בשנת 2017  עם קבוצה שאורגנה על ידי החברה הגיאוגרפית ובלווי המדריך דר' אבי שפיר, ישראלי לשעבר תושב דרום אפריקה. ההדרכה הייתה יוצאת מן הכלל. טיילנו בעיקר במרכז המדינה ובחלקה הצפוני. נמביה היא אחת המדינות המגוונות ביותר באפריקה וניתן לראות בה סוגי נוף שונים ובעלי חיים נדירים.

נחתנו בעיר הבירה של נמביה- וינדהוק. משם נסענו בנסיעה ארוכה ולא קלה, בדרכים מאובקות לאזור נאוקולפט.

 

שמורת נאוקולפט

הפארק הלאומי נמיב נאוקלופט (Naukluft) הוא אחד מהפארקים הגדולים העולם. נוף הדיונות האדירות מזוהה מאד עם נמביה.

ראם בודד בנמביה

 

עמק המוות בסוסוסוולי

בשמורת Sossusvlei שבמדבר נימב, אפשר לראות את נוף הדיונות העצומות שהן אולי תוואי הנוף המזוהה ביותר עם נמביה. באזור חיים גם בעלי חיים כמו יענים וצבאים.

דיונה בסוסואלי

דיונה בזריחה

משחקי אור וצל וגוונים אדומים בעיקר בשעות הזריחה. יש צורך להשכים קום, להמתין בשיירה בפתח השמורה ולמהר להגיע לדיונות לפני שהקסם נעלם.

אנשים עולים לדיונה בנמביה

מטפסים על הדיונה על גבי השדרית. הטיפוס, שלכאורה קצר, דרך המורדות קשה מאוד כי החול רך ובכל צעד שוקעים.

בשלב מסוים הרוח העיפה את כובעי וכובעו של מטייל אחר אל המדרון. המטיל השני ויתר אבל אני ירדתי במדרון לאסוף את הכובע. העלייה הייתה סיוט. כשהגעתי חזרה נאלצתי לשכב על הגב משך 15 דקות עד שהתאוששתי.

 

אחד מהצמחים הייחודים לאזור הוא צמח הוולוצ'ה ששורד באחד האזורים הצחיחים בעולם, אזור בו יורד גשם רק אחת לכמה שנים. כדי להתקיים הצמח שולח שורשים בני עשרות מטרים כדי להגיע למים. למרות התנאים הקשים, אורך חייו של צמח כזה מגיע ל 1500-2000 שנה!

עליו של צמח הוולויצ'ה נמביה

 

לא רק לנו בישראל יש ים המוות, גם בנמביה יש אזור שנקרא Deadvlei ("עמק המוות"). עד לפני כמה מאות שנים הייתה במקום ביצת מים מלוחים, אך שינויי אקלים והתייבשות מקורות המים, גרמו להתייבשות מהירה של האזור. עצי השיטה, האופיינים למקום, התייבשו ונותרו עומדים דוממים ונוגים כמו אנדרטה.

עץ יבש בעמק המוות נמביה

עץ בודד על רקע חולות המדבר

  

 הנה תמונות של עורב לקחן.  האם ראיתם עורב לבן? מה לגבי הביטוי שחור כעורב?

מי שמחפש מידע נוסף יכול להכנס לאתר האינרנט של שמורת סוסווולי.

 

מפרץ וולביס וקיפ קרוס

מפרץ וולביס הוא המקום שבו הדיונות מסתיימות ומתחיל האוקינוס. המפרץ נקרא ע"ש הליותנים שפוקדים את חופיו. במקום אפשר לצפות בהם וביונקים ימיים אחרים כמו דולפינים וכן לבקר במושבת דובי הים. אם הם נראים לכם דומים לכלב ים, זה בגלל שמדובר במינים דומים מאד, שנבדלים רק במספר שכבות הפרווה שמכסה אותם.  

דב ים בנמביה

מושבת דובי ים קיפ קרוס

חוץ מדובי ים ראינו במקום גם טורפים שאורבים להם כמו למשל תן שחור גב בתמונה הבאה שצולמה במקום:

תן שחור גב

אוניה טרופה נמיביה

בתמונה: Skeletone Coast – רצועת חוף ובה שלד של ספינה שטבעה ממש לפני החוף וכיום משמשות בית לציפורי בר.

 

העיר סווקופמונד

כ- 30 ק"מ מוולביס ביי נמצאת העיר סווקופמונד (Swakopmund): עיר ששימרה אופי ואדריכלות גרמנית. סווקופמונד היא עיר נופש ומספקת אתנחתא עירונית בטיול טבע כמו שלנו. מטיילים עצמאיים יכולים גם להנות מספורט אקסטרים כמו טרקטורונים וספורט ימי.

סווקופמנד בניינים

 

דמרה-לנד

שבט ההררו מונה כ 250,000 בני אדם שמרביתם חיים בנמביה והשאר באנגולה ובוצואנה השכנות. נשות השבט שימרו לבוש ויקטוריאני שהובא למקום ע"י הכובשים הגרמנים במאה ה 19: מראה הנשים לבושות בשמלות אירופאיות וכובעים גדולים בחום הכבד של נמביה, הוא מראה ייחודי ומוזר.

נשים משבט ההררו לבושות בבגדים המאה ה 19.

בטוולפונטין ביקרנו בציורו הקיר של הבושמנים, תושבי האזור. ציורי הקיר הם בני אלפי שנים (העתיקים שבהם בני כ  12,000 שנה) והם השתמרו היטב בגלל תנאי השטח במקום. בציורים אפשר לראות חיות בר וסצנות של צייד. המקום מרשים מאד ומוכר ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

ציורי קיר באבן

 

בושמנים

בני הסאן מוכרים בכינוי שלהם "בושמנים". כיוון שנאסר עליהם לצוד הם מאבדים בהדרגה את כישוריהם הייחודים. הם סובלים מאפליה כיוון ששימשו כגששים עבור הדרום אפריקאים במלחמתם בשבטים המורדים מבקשי העצמאות. הדגמת הצייד היא מופע לתיירים ממנו הם מתפרנסים כיום.

בושמנים צדים נמביה

 

אזור וינגרקליפ

מלבד ציורי הקיר אפשר לראות באזור גם מאובני עצים אדירים באורך של עשרות מטרים, שגילם מוארך במאות מיליוני שנים.

שבט ההימבה

בדומה לקבוצות אתניות נוספות שחיות במדבר, בני שבט ההימבה נהגו לנדוד ממקום למקום בחיפוש אחר מקורות מים: גבים ובורות במדבר. בעשרות השנים האחרונות רבים מהם קבעו את מקום מושבם סביב בארות מים שממשלת נמביה חפרה עבורם.

בנות השבט שימרו את הלבוש המסורתי שלהן. הן מסתובבות עם חצאיות בד וחזה חשוף ומורחות את שערן וגופן בתערבות של חימר ושמנים ששומרת על גופן מפני פגעי המדבר.

גם אצל הגברים וגם אצל הנשים, התסרוקת מהווה סמל סטטוס: מספר הצמות ומיקומן מבטא מעמד, נישואין ועוד.

בתמונה: בנות השבט ליד קוקואלנד.

בנות ההימבה נושאות סלים על ראשן

אישה משבט ההימבה

ילד משבט ההימבה

בתמונה: בני ובנות שבט ההימבה הולכים ברגל מרחק של קילומטרים רבים על מנת למלא מים.

 

נהר הקוננה ומפלי אופפה בגבול הצפון

בין נמביה לאנגוליה נמצא מחוז קוננה, אחד המקומות המבודדים והפראים במדינה. לאורך נהר הקוננה יש מספר מפלים, שהמוכר בהם הוא מפל אופפה היפיפה. על גדות הנהר חיים תנינים והיפופוטמים.

האזור ברובו מיושב ע"י בני ההימבה שכונו ע"י המתיישבים הגרמנים "קוקו" בגלל גוון עורם. על שמם נקרא האזור כולו "קוקולנד".

 

בתמונה: ציפורים מקומיות.

שורה עליונה מימין לשמאל: כחל (יש גם בישראל) ואורג.

שורה תחתונה מימין לשמאל: קיכלי אדמה וחנקן ארגמני (שזנים אחרים שלהם נמצאים גם בישראל).

בתמונה: עץ הבאובב המפורסם מן הנסיך הקטן ומארץ לובנגולו מלך זולו…..

אגב, נחום גוטמן לא ביקר אף פעם באפריקה וספרו מכיל טעויות אחדות. למשל הטיגריס עליו הוא כותב אינו חי כלל באפריקה…

 

שמורת אטושה

שמורת אטושה משתרעת על שטח עצום, גדול יותר ממדינת ישראל כולה. משמעות השם אטושה (Etosha) הוא "מים יבשים" והמקום נקרא כך משום שבמרכזו אגם יבש שהפך למלחה. המלח שקע לקרקעית האגם וכשמימיו התייבשו בגלל שינויי אקלים שהתרחשו לפני מיליוני שנה, נותר רק המלח. בשמורה יש מספר אגמי מים, אליהם מגיעות חיות הבר לשתות וניתן לצפות ולהתפעל מהן.

בשמורה יש מגוון עצום של ציפורים מרהיבות וכן אריות, נמרים, פילים, קרנפים ועוד.

אנחנו ישנו בלודג' שלידו בריכת מים, כך שבשעות הלילה ניתן היה לצפות בחיות מגיעות למקום כדי לגמוע מים.

בתמונה: ציפורים בפארק אטושה. מימין לשמאל: נץ, נץ מזמר חיוור כתף וקלאו.

בניגוד למרבית הפארקים הלאומיים באפריקה, בפארק אטושה ניתן להסתובב לא רק ברכב ספארי מקומי אלא גם באופן עצמאי עם רכב פרטי. בכל מקרה חל איסור חמור לרדת מהרכב ולהסתובב ברגל, מלבד בלודג'.

לאתר האינטרנט של השמורה 

ווטרברג

 שמורת ווטרברג (Waterberg),היא שמורה הררית השמורה ההררית עם נוף נפלא של צוקים אדומים צהובים  ומיני בעלי חיים וציפורים  ייחודיים למקום.

לעוד מידע על השמורה אפשר להכנס לאתר האינטרנט של ווטרברג.

 

מטאוריט הובא

המטאוריט השלם הגדול בעולם. משקלו של המטאוריט יותר מ 50 טון וגילו 80,000 שנה.

 

שמורת ארינדי

שמורת ארינדי (Erindi) היא שמורה בבעלות פרטית ובה נוף מגוון ומעניין וכן מינים רבים של בעלי חיים, שאת חלקם אי אפשר למצוא באטושה. 

לפרטים ניתן להכנס לאתר האינטרנט של שמורת ארינדי 

בתמונה- ברדלס עם קולר על הצוואר שמסייע לצוות השמורה לאתרו.

הטיול בנמביה מזמן לחובבי טבע חוויה מיוחדת ובלתי נשכחת.

מי שמעוניין יכול להציץ בשידור webcalm ישיר מנמביה ולראות ב"לייב" את חיות הבר שותות מבור המים באזור מדבר נאמב.

אהבתם? מוזמנים להמשיך לקרוא:

טיול כוכב ממרקש

מרקש, המכונה "העיר האדומה", היא יעד מעולה לטיול "כוכב". תיאור של טיול עצמאי למרקש עם שני מתבגרים במרץ 2020.

קרא עוד »

9 תגובות

  1. איזה פוסט מקיף! מעולם לא חשבתי לבקר שם, בהחלט הערת את עיניי ועשית לי חשק. חייבת לראות את דובי הים האלו! נראה גן עדן לצלמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

close

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

נישאר ידידים?