המשך הטיול המשפחתי בהולנד: ביקור בהאג, מדורודאם, פסטיבל הזיקוקים והגעה לדה אמהוף
טיול משפחתי בהולנד הוא תמיד כיף אבל עם מתבגרים דורש קצת התאמות למסלול הקלאסי. מי שפיספס את הפוסט הראשון (בו סיפרתי על מקום לינה לא שגרתי ומומלץ, ביקור ברכבת החלל ב"ספייס אקספו" ובערים ליידן ואוטריכט) מוזמן לקרוא:
הולנד – טיול משפחתי עם מתבגרים
ולמי שכבר קרא או קראה- שמחה שנשארתם איתנו. בואו נחזור לדרך…
העיר האג, פנורמת מסדך ומדורודם
עוד יום אפרורי שמתחיל בטיפטוף…כבר הפנמנו שהולנד שלנו גשומה והביקור בה, גם בקיץ, צריך להביא בחשבון מזג אוויר קריר. בגלל מזג האוויר, שקריר יותר בבוקר ומתחמם לפעמים לקראת צהריים, כדאי לתכנן את היום כך שיתחיל במקום סגור.
היום מתחילים בפנורמת מסדך. בכניסה מקבלים מדריך קולי מגניב בעברית.
הפנורמה היא בעצם ציור עגול של העיירה סחיפינינגן כפי שנראתה במאה הקודמת. המדריך הקולי בעברית משדרג את הביקור עבור הילדים והם מביעים עניין רב. בפנורמה אני פוגשת הולנדית בת גילי עם ילדיה. יש לה שישה ילדים והיא מסבירה לי את השיטה המורכבת של חלוקת החופש הגדול בהולנד: הולנד מחולקת לשלושה חלקים: צפון מרכז ודרום, כשכל חלק יוצא בתאריכים מעט שונים כדי שלא כולם ייצאו יחד. “אני כבר משתגעת… מתי ייגמר החופש הזה?” היא מקוננת באזני. ספרי לי על זה מותק….
בניין הכלא העתיק של האג
לא רחוק מהפנורמה נמצא בית הכלא הישן של האג. המקום מעניין, אלא שיש "קאץ'":הביקור רק באמצעות טיול מאורגן, מה שהופך אותו לארוך, קצת ארוך מדי. הסיור כולל הסברים על מכשירי עינויים ודרכי הענישה האכזריות בהם השתמשו בכלא.
לא מיועד לרגישים!😉
מדורודם
מדורודם היא האחות הגדולה והמוצלחת של "מיני ישראל" שלנו… היא אחד האתרים המתויירים ביותר בעיר האג ובכלל בהולנד. מאחורי המקום העליז והצבעוני מסתדר סיפור עצוב. מדורודם קרויה של זמו של ג'ורג' מדורו, יהודי ששירת כקצין בצבא ההולנדי במלחמת העולם השניה ונרצח בדכאו. הוריו הקימו את המקום לזכרו ועל שם.
למרות שהאתר מקסים, התלבטנו האם מתאים גם למתבגרים ובסופו של דבר, החלטנו שאם אנחנו כבר בהאג, נכון לקפוץ לביקור.
הטיול שלנו בהולנד מאופיין בחוסר מזל בנושא למזג אוויר. את הגשם שניתך עלינו כל הימים מחליפה דווקא היום שמש קופחת. המקום חשוף לגמרי, אנחנו מתחילים "להתקלף" אבל סובלים מהחום.
כל מי שטייל בחו"ל, השקיע בתכנון ושילם הון ואז זכה למטר קיטורים של הילדים בוודאי יבין את ההרגשה…
מזל שיש עכשיו תערוכה מיוחדת בנושא כדורגל. בתערוכה מיצגים ומשחקים אינטראקטיבים והחברה שלנו מוצאים את עצמם במקום.
"שנינו מאותו הכפר"- נופש בכפר הנופש דה אמהוף
מיליון ישראלים לא טועים, ובוחרים כל שנה בכפר הנופש "דה אמהוף". נכון שיש עוד עשרות כפרים דומים בהולנד ובעולם, אבל גם אנחנו, כמו כולם, בחרנו דווקא בו.
מנהל הכפר סיפר לנו בביקור שהרוב המכריע של האורחים במקום הוא מישראל. אז מה יש בכפר? אין בו מכוניות, יש המון ירוק, יש פארק מים מקורה ופעילויות בשפע. נופש שלא תשכחו.
אבל רגע לפני, מבקרים בדולפינריום המפורסם של הולנד, שנמצא לא רחוק מהכפר. את הכרטיסים המוזלים קנינו באמצעות "גרופון". דבר שאנחנו עושים בהרבה טיולים שלנו.
שימוש בגרופונים בטיול בחו"ל
התהליך ממש זהה לזה של רכישת גרופון בישראל: נכנסים לאתר, משלמים ומדפיסים קופון. כמו בכל “חנות עודפים”, הסחורה משתנה ונדרשת סבלנות רבה ומידה של מזל. הנה למשל: גרופון ל"אפטלינג"
העצות שלי בנושא:
- כאשר מבקשים מגוגל לתרגם, מומלץ לבקש תרגום לאנגלית ולא לעברית.
- למרות שהבחירה הטבעית היא ב”גרופון הולנד”, דווקא ב”גרופון גרמניה” יש לעיתים דילים טובים בהרבה.
- להדפיס את הקופון גם אם כתוב שאפשר באמצעות הנייד.
- היתרון בגרופון לעומת רכישה מקוונת באתר, (מלבד המחיר כמובן) הוא שהגרופון בד”כ לא מוגבל ליום מסויים.
- כמו בחנות “עודפים” ממוצעת, יש להכנס כל יום- יומיים. הדילים משתנים והטובים שבהם כמו הקופון הנ”ל לאפטלינג- נעלמים מהר.
מול הכניסה לדולפינריום יש טיילת קטנה ובה אוכל/ גלידה / מזכרות ברבע ממחירם בתוך הפארק. כאן הבנים רכשו להם חולצות של נבחרת הולנד ועצרנו להפסקה קצרה.
הדולפינריום עצמו מקום יפה, אם כי מתאים לילדים צעירים. לא למתבגרים, לפחות לא למתבגרים כמו שלנו…
לאטרקציה המרכזית- מופע הדולפינים, מומלץ להגיע חצי שעה מראש כדי לתפוס מקום טוב.
יש במקום גני שעשועים מקסימים לילדים וכן חוף ים. מכיוון שהגענו ביום חם במיוחד, עם שמש, ניצלנו את היום כדי לשבת על שפת האגם, לשחות עם ברבורים וסתם להנות מקרני השמש.
סמוך לחניה נמצאת תחנת הרוח de hoop ולא רחוק ממנה מסעדה/ חנות ממכר דגים ומאכלי ים נפלאה. הזמנו מרק ודגים ונהנו מהמיזוג הצונן בפנים.
אחרי הביקור בדולפינריום, ממשיכים לאחת מגולות הכותרת של הטיול: חופשה בכפר נופש.
מגיעים בזמן ל”צ'ק אין” ב”דה אמהוף”, את הפרטים מילאנו באופן מקוון והתהליך מהיר ויעיל. בחרנו מראש את הקוטג', קוטג' מרמת “קומפורט” מספר 254: נמצא ליד המים, מאד קרוב לפארק המים.בהזמנה מראש יש הנחה משמעותית.
הרבה אין מה לחדש לגבי הכפר, אך בכל זאת כמה פרטים שיתכן ויעזרו:
טיפים לנוסעים לכפר הנופש “דה אמהוף”
– מומלץ להזמין כמה שיותר מראש ולבחור את המקום.
– באוגוסט כחצי מהאורחים בכפר ישראלים, אין בכך כל רע, אך המקום נראה כמו קיבוץ ולא ממש מספק חוויה של התנתקות.
– ניתן להגיע בתחבורה ציבורית (לא נוח אבל אפשרי) בקו 160
לשומרי שבת/ כשרות יש אפשרות ל"ערכת שבת".
– הסופר בכפר לא יקר, אך בערים הסמוכות יש סופרים גדולים זולים ממנו ועם יותר מבחר.
– אין במקום מכונות כביסה לשימוש האורחים. אנחנו כבסנו מעט ביד ותלינו על ההסקות. מאחרים שמעתי שיש אפשרות למסירת כביסה במרינה אך לא התנסתי בעצמי
– בקוטג' שקיבלנו לא היה מנגל. קנינו שני מנגלים חד פעמיים מהסופר וניפנפנו להנאתינו.
– המרחק בין החדרים לבין הכניסה לפארק הוא בדרך כלל משמעותי (10 דק בממוצע), מכיוון שמדובר בפארק שהכניסה אליו ברכב אסורה, זוהי הליכה שביום גשם ועם ילדים, יכולה להיות לא כ”כ כיפית. עלינו “נפלו” מספר ערבים של גשם זלעפות. הנהלת הכפר אפשרה בימים הללו להיכנס עם הרכב עד לבית אך בימים של גשם “נורמלי”, המשמעות היא הגעה לקוטג' כשאת והילדים רטובים.
– יש בפארק פעילויות למתבגרים כמו: עמדת די ג'י, חץ וקשת באולינג וכו'. הילדים שלי לקחו להם פעילות עם רובי לייזר, שמבחינתם הייתה שיאו של הטיול, שלושתם נהנו עד הגג.
– על אינטרנט יש לשלם בנפרד. מקבלים קוד שמתאים רק לארבעה מכשירים (ואנחנו כידוע חמישה) ורק לארבעה ימים, כך שיש לחדש אותו באמצע. בבית הקפה שבמרכז “גרנד קפה”, מותר לגלוש עד חצי שעה ביום ללא תשלום.
– את ה”טופינגס”- ההטבות שמקבלים חינם, לא ניתן לממש בהזמנה מראש. עם ההגעה יש לעמוד בתור ב “אינפורמיישן דסק” סמוך לכניסה לפארק המים, ולהזמין ליום ושעה ספציפים.
– אופניים- מומלץ להזמין מראש. אנחנו לא הזמנו ולא נשארו לנו למרות שהגענו ממש לאחר הצ'ק אין.
– מכל המקומות בעולם, דווקא בחנות של הכפר, מצאו הילדים שלי בגדים לטעמם במבצע. שווה להציץ!
– בצ'ק אין קיבלנו “'welcome box” שכללה כמה חטיפים, מטליות סקוצ' ברייט וכמה טבליות למדיח. אפשר בקלות ובזול גם לקנות כל מה שצריך ולא הכרחי להביא מהארץ. שווה להביא לדעתי שתי מגבות מטבח וכן מגבות חוף.
– יש בכפר סופר נחמד עם כל מה שצריך. אנחנו עשינו קנייה גדולה באחד מהכפרים הסמוכים בדרך ואת ההשלמות (לחמניות טריות וכו') בכפר
פסטיבל זיקוקי דינור vuurwerkfestival
למחרת אחר הצהריים אנחנו נכנסים לאוטו כשפנינו לעבר scheveningen שהייתה בעבר עיירת דייגים סמוכה להאג וכיום אתר נופש. בספרים הטיילת מושמצת קשות אבל אנחנו מצאנו אותה מהנה ומתאימה מאד לילדים ומתבגרים, יש בה גם חלק מקורה שמתאים ליום גשום. (אם ממש מתעקשים אז יש שם גם סניף של sea life – אקווריום נחמד ומיני גולף) לטיילת עצמה יש קטע מגניב עם הרבה מסעדות, חלקן מוציאות פוטונים לרביצה בחוץ. ביום שמש כיף ממש לשתות בירה מול הים.
מטרתנו היום: פסטיבל זיקוקי דינור בינלאומי שמתקיים אחת לשנה באמצע אוגוסט, מול מלון kurhaus.
הפסטיבל נמשך ארבעה ימים (לא רצופים) כשבכל יום הופעה של שתי מדינות. בסוף הפסטיבל מוכרזת המדינה הזוכה בתחרות.
הפסטיבל מהמם, מקסים ונפלא. אז מה הבעיה? שלמרבה הצער,אנחנו לא לבד כאן. איך אומרים: "מיליון הולנדים לא טועים"…
כשכמות כזאת של אנשים מגיעה בשעה מאד ספציפית, זה יוצר כמובן בעיה קשה. כל הרחובות באזור נסגרים כבר מהבוקר. אפשר אמנם לחנות בהאג ולתפוש בקלות חשמלית לאזור, אך סמוך לאירוע ובוודאי בחזרה, החשמליות מפוצצות אנשים ודחוסות באופן כזה שלא מתאים לילדים. קצת מבאס, אבל על פסטיבל זיקוקים כזה לא מוותרים.
נסענו עד שהגענו ל”מחסום”, שם חיפשנו ומצאנו חנייה חינם. החנו והלכנו עם המון רב של אנשים (350,000 מבקרים ויותר מזה בימים יפים). מזג האוויר היה נפלא, אווירת הפנינג/ קרנבל מאד שמח.
כשהתחלנו לצעוד, לא ידענו כמה זמן תימשך הצעדה (40 דקות). בכל אופן ההליכה הייתה נחמדה, בין פנסיונים וחנויות קטנות, אזור פחות מוכר לתייר הישראלי.
כשהגענו סוף סוף למקום נבהלתי לרגע: איך מאות אלפי אנשים ידחסו דרך פתח קטן אחד? מתכון בדוק לאסון סטיל "ערד". אבל כאן זה לא ישראל, אלפי האנשים מסתדרים בשורה, נכנסים ברוגע ובשקט . אף אחד לא מרגיש צורך להדחף, להילחם על מקומו, לא צריך להסתכל לצדדים והכל מתנהל בסדר מופתי.
על החוף פרשנו שמיכה, ונשכבנו ב”שורה הראשונה” למופע. בחוף- המונים: זוגות, משפחות, חבורות צעירים, בירות, נרגילות ואווירה תוססת ומחשמלת.
המופע הראשון היה של איטליה, נמשך רבע שעה בצבעי אדום/ לבן/ ירוק. אחרי הפסקה של כחצי שעה- הופעה של סין. מובן שהסינים “הפציצו”, והיה מרהיב פשוט. חוויה בלתי נשכחת!
כשהתקרב סוף המופע, שוב מתגנבת דאגה ללבי: איך המוני האדם הללו (שהגיעו טיפין טיפין משך שעות) יצאו בבת אחת דרך כמה פתחים צרים? אבל כשהכל מסתיים, אנחנו קמים ובנחת, עם כל הקהל יוצאים באופן מסודר. ועכשיו: חזרה לרכב.
הבעיה המרכזית: לא ניתן לעלות על שום כלי תחבורה החשמליות דחוסות באלפים, האוטובוסים מלאים, על מנת לחזור יש לחכות זמן רב בתוך המון דחוס. החלטנו לחזור ברגל… השעה- חצות. הרכב: רחוק. מזל שהילדים כבר גדולים והולכים בלי שום תלונה. לפעמים הם גם מפתיעים המתבגרים…
הדרך לדה אמהוף ארוכה וחשוכה, מתוך היער יוצאת איילה וחוצה את הכביש פתאום. דנדי בולם בשניה האחרונה. רק בנס לא פגענו בה.
פארק האופניים הוחה וולואה
על פארק הוחה וולואה נאמר כבר רבות…כך שאין הרבה מה לחדש.
שמורת טבע בה מטיילים באמצעות אופניים שמקבלים בכניסה. במקרה שלנו- הגענו בחשש…
שלושת הבנים, למדו רק בחודשים האחרונים לנסוע על אופנים… (!!!!). איך יעמדו במשימה? גם אני, אציין, כי רכבתי בילדותי אך מאז חלפו כ 35 שנה ולא נגעתי באופניים. בכוונתי לבדוק את התזה ולפיה “מי שלומד פעם אחת לרכב על אופניים לא ישכח זאת”….
אנחנו נכנסים דרך העיירה הנדרלו: עיירה יפה ומתוירת, מלאה במלונות/ פנסיונים. בחודש אוגוסט האופניים “אוזלים” בשעה מוקדמת למדי כך ששווה להגיע בשעה מוקדמת.
למרבה השמחה גם אני וגם הבנים מצליחים לעמוד במשימת הרכיבה. עודד, בן השמונה, לא ממש…. אנחנו חוזרים לכניסה ובעלי מרכיב אותו באופניים עם כסא קטן, שהיה מעט צר עבורו…
הפארק שטוח לגמרי ומתאים לרכיבה גם למאותגרים כמונו.
במרכז המבקרים יש שוק איכרים וגם בית קפה מדליק שכיף לשבת בו ולשתות קפה בזמן שהילדים משחקים בגן השעשועים. טיפ קטן: כשמחנים את האופניים שלכם, כדאי "לסמן" אותם בצעיף או סרט, אחרת תתקשו למצוא אותם בתוך מאות זוגות האופניים שחונות שם.
אם שרדתם איתי עד כאן, מוזמנים להמשיך לחלק האחרון ובו טיול באמסטרדם, בכפרי הדייגים ועוד. מוזמנים להמשיל אתנו על הדרך.
אשמח מאד לתגובות, שאלות או הערות. מוזמנים לכתוב לי כאן למטה.
