ממוצרט ועד פון טרמפ- טיול כוכב באזור זלצבורג.

הטיול המשפחתי שלנו התחיל בוינה, המשיך באזור זלצבורג ואז הדרים  לקרנתיה שטופת השמש. חלק זה עוסק באזור זלצבורג, אחד האזורים היפים והמתוריים ביותר באוסטריה.

אם אתם מחפשים מידע על טיול משפחתי באזור זלצבורג, הגעתם בדיוק למקום הנכון!

הטיול שלנו לאוסטריה התחיל בטיסה זולה במיוחד של חברת "אוסטריאן איירליינס" שמצאנו בשיטוטינו ברשת. ההחלטה לטוס לוינה , נבעה מסיבות תקציביות (הטיסה הייתה זולה באופן משמעותי מטיסות למינכן) אם כי עלות הרכבים בוינה מעט יותר יקרה.

אחרי שרכשנו את כרטיסי הטיסה, הסתבר לנו שכמעט כל חברות השכרת הרכב בשדה התעופה בוינה, נסגרות בשעה 20:00. מכיוון שהטיסה של “אוסטרייאן” מישראל נוחתת ב 19:00, ואם מביאים בחשבון עיכובים אפשריים, איסוף מזוודות והליכה למשרדי השכרת הרכב (לא ממש בתוך הטרמינל), לוח הזמנים הוא מעט גבולי. לכן החלטנו להזמין הסעה דרך חברת הנסיעות של ציון סופיסיאן שיש עליו המלצות רבות, ולאסוף את הרכב רק למחרת.

“זלצבורג קארד”: רכשנו לפני הטיסה ב”top tour” בישראל היתרון: רכישה מראש מאפשרת שימוש מידי בכרטיס באתר הראשון מבלי להילחץ ולחשוב היכן לקנות אותו (במיוחד בימי א' כשמקומות מכירה רבים סגורים). יתרון נוסף הוא שמקבלים לינק לחוברת זלצבורג בעברית צחה, מה שמקל ומאפשר לשתף את הילדים בבחירת האתרים עוד בישראל. החסרונות: שעות פתיחה מצומצמות של המשרד בארץ  והצורך לנסוע לחדרה על מנת לאסוף את הכרטיסים…

למידע נוסף על כל האטרקציות שכלולות בכרטיס זלצבורג- מוזמנים לקרוא בפוסט "כרטיס זלצבורג".

 

 נחיתה בוינה

יום 1 לטיול (שבת)

הטיסה שלנו ממריאה בשבת בארבע אחר הצהריים. את הבוקר אנחנו מבלים באריזות אחרונות ויוצאים בנחת לשדה התעופה. זאת הפעם הראשונה שאני טסה בשבת, מופתעת לגלות שה”דיוטי” פתוח והומה אדם. גם אנחנו מתקשים לעמוד בפרץ ורוכשים לעצמינו מכונת אספרסו חדשה.

בתמונה: צביו, חיית המחמד של הבן הצעיר שלנו שלמרות שהוא בן עשר כמעט, לא מסוגל להירדם בלעדיו וממש כמו “פליקס” הוא משוטט עמנו בכל מדינות העולם.

הטיסה קצרה ונוחה, הכל מתקתק ועם צאתנו ממתין לנו הנהג של ציון עם שלט המקדם את פנינו.

תוך עשרים דקות אנחנו מגיעים למלון שהוזמן מראש: טרנד בונסאי.trend bonsai

מלון טרנד בונסאי מתאים מאד למשפחות שרוצות לישון בוינה אחרי נחיתתם ולהמשיך הלאה בבוקר. אחלה מלון, עם ארוחת בוקר טובה וסוויטות שמתאימות למשפחה של חמש נפשות.

אחרי שהנחנו את המזוודות, חצינו את הפארק הירוק לכיוון מה שהפקידה בקבלה כינתה “מגדלי התאומים”, אחרי הליכה לא קצרה הגענו למרכז מסחרי שבו קולנוע וכמה מסעדות, שם אכלנו ארוחת ערב. הבעיה התחילה כשרצינו לחזור על עקבותינו, בינתיים ירד החושך והפארק הירוק והנעים התברר כיער אפל ללא תאורה…. סוג של הרפתקה.

 

אבא'לה בוא ללונהפארק- פארק השעשועים פארטר וטיול בוינה

יום מספר 2 (יום א'):

אז גם לאוסטרים יש חגים ושבתונים וה 15.8 ה”assamption day” הוא אחד מהם, כך שסוף השבוע 14-15.8 היה עליז במיוחד. סוף השבוע החם והשמשי הוציא את תושבי העיר לבילוי בבתי הקפה והעיר הייתה חגיגית וכיפית.

כחמש דקות הליכה מהמלון נמצאת תחנת חשמלית. אנחנו עולים עליה ותוך 25 דקות במרכז העיר. ילדים נוסעים בימי א' ובכלל בקיץ- חינם, כדאי לקרוא וללמוד את התנאים…

אנחנו משוטטים קצת בכיכר האופרה, נכנסים לכנסיית סט. סטפן ומסתובבים כדי לספוג את האווירה המיוחדת של החג.

וינה עיר יפיפיה, אבל מה לעשות שילדים פחות מתעניינים בבנינים וכנסיות… החלטנו ללכת עד לפארק השעשועים המפורסם של וינה: פארק "פארטר".

זה לא ממש “דיסני” או “ווליבי”, אבל בהחלט לונהפארק שווה וכיפי. אחד היתרונות הוא שמשלמים על כל מתקן בנפרד, כך שלהורים לילדים גדולים (כאלה שלא צריכים לעלות איתם) אין צורך לשלם עבור עצמם. כשהגענו 'הפארק היה מקושט והומה אדם, מלא בדוכנים והופעות חיות. מתברר שהיום חל יום הולדתו ה- 100 של “פרטר” והשמחה גדולה.

 

 

בשעה 14:00, עמדנו לעלות על הרכבת המקורה כשהמוכרת סרבה לקבל את כספינו והצביעה על שלט בגרמנית צחה. לא הצלחנו להבין, אבל שמחנו לעלות למתקן היקר ללא תשלום… התופעה חזרה על עצמה גם במתקן הבא, עד שהצלחנו להבין שלרגל יום ההולדת כל המתקנים חינם אין כסף בין השעות 14:00- 15:00. הילדים נכנסו לאטרף רציני ועלו על כל המתקנים ה”שווים” בזה אחר זה. מיותר לציין שעם תום השעה הם נשכבו מותשים, מסוחררים וסרבו בתוקף להמשיך ולחקור את העיר. (בתכנון היה לשכור אופניים בפארק פרטר הסמוך…). 

החלטנו לנסוע לשדה התעופה לאסוף את הרכב ולסגור את היום…

 

לאתר פארק השעשועים parter

 

מוינה לחבל זלצבורג עם הפסקת דנובה

יום מס' 3: יום ב'-

זאת הייתה טעימה קצרצרה ולא ממצה מוינה. אליה חזרנו כעבור כמה שנים.  על הטיול שלנו לוינה, אפשר לקרוא כאן.

הדרך הקצרה ביותר מוינה לאזור זלצבורג אורכת כארבע שעות על כביש מהיר. אין הרבה איפה לעצור בדרך, אבל לקראת סופה ניתן לבקר באגם ולפגנג או בגמונדן (אם נוסעים לעיר זלצבורג).

אנחנו בחרנו לנסוע בדרך ארוכה יותר שעוברת דרך עמק הדנובה.

בדרך עצרנו במנזר מלק שנמצא כשעה נסיעה מוינה. המנזר היפה, שעומד על צוק גדול, צופה על כל הסביבה והנוף אכן מדהים. הכניסה למנזר כרוכה בתשלום, אך מי שלא רוצה להוציא סכום מכובד, יכול להכנס חינם לחצר היפה ולטייל בגן.

 

בדיעבד, מוטב היה לו היינו נכנסים לרכב ונוסעים מכאן היישר עד לאזור זלצבורג. בפועל, התלהבנו מהנוף והחלטנו לסטות מדרך הישר: נסענו על כביש מספר 3 לאורך נהר הדנובה, דרך העיירה הציורית maria taferl, עד לעיירה ybbs au der donau. הדרך ממש צמודה לדנובה, נחמד לנסוע בה והכפרים יפים, אך הירידה מהכביש הראשי “עלתה” בזמן יקר והילדים החלו לאבד סבלנות. משם ממשיכים לכיוון  העיר לינץ ואז בדרך נופית מהעיירה gmunden לאורך אגם traunsee ואז בכביש 145. התוכנית: לעצור באגם גוסאו ולעשות מסלול סביבו, לפני הכניסה לצימר.

בפועל, עם הגעתנו רצוצים מהדרך המפותלת, ניתח עלינו גשם שעד מהרה הפך לברד עז. הברד מקשה מאד על הראייה ובנסיעה איטית וקשה אנחנו זוחלים עד שמגיעים לצימר שלנו במרכז העיירה ווגרין.

כמו שכתבתי, אזור הדנובה יפה מאד, אבל רצוי למצות אותו בטיול אחר ולזלצבורג לנסוע בדרך הקצרה ביותר.

מרבית הישראלים שמגיעים לאזור זלצבורג, לא לנים בעיר עצמה אלא באזור פלכאו. משום מה דווקא הכפר הזה הפך ל"בית" של המטיילים הישראלים וברחובותיו שומעים בעיקר עברית.

כמה קילומטר משם נמצאת העיירה ואגרין, בה נמצאת הדירה שלנו. Schlosserhaus appartements . 

הדירה יפה מטופחת ומאובזרת, קרובה למרכז ומומלצת, אלא שיש לה חיסרון אחד לא ממש צפוי… היא צמודה לכביש שחוצה את העיירה. מצחיק שהגענו לסוף העולם במטרה לחוות טבע ושקט, וקיבלנו רעש של מכוניות. בעת שהותינו, באוגוסט, היה חם כך שפתחנו חלון, מה שללא ספק החמיר את הבעיה.

 

רכבל וגריני, נקיק לאמר ומגלשת הרים

יום מספר 4:

כמה נחמד שממש סמוך לדירה נמצא רכבל וגריני המפורסם. בגלל הקרבה, אנחנו מגיעים ממש מוקדם ונהנים מהמקום לפני שהתיירים הרבים ממלאים אותו. בשעה כזאת, אפשר ממש לחוש את הטבע.

 

עשינו מסלול קצר בפסגה (בתי הקפה טרם נפתחו…) ובדרכינו חזרה כבר נתקלנו בתיירים רבים, בעיקר משפחות עם ילדים ורבים מהם מדברים (בקול רם…) בעברית.

התכנון- להמשיך לנקיק ליכטנשיין אבל הדרך חסומה עקב עבודות בכביש. לכן נוסעים, בהחלטה של רגע, לנקיק לאמר. lamarkalm . תוכנת הניווט מביאה אותנו משום מה דווקא לסיום המסלול, ליד המסעדה כך שבלי לדעת, יצא לנו לעשות את המסלול בכיוון "הפוך" כך שרק בסיומו הגענו לנקודת התשלום.

מי הנקיק צלולים ויש להם צבע ירוק-כחול מיוחד. המקום נפלא ממש, אך עמוס מטיילים. כן… גם כאן העברית שולטתתתתת.

אחרי הנקיק הילדים מבקשים מגלשת הרים.נסיעה קצרה מביאה אותנו לאבנטאו, ואנחנו עולים ברכבל ויורדים במגלשה  עבור הילדים זאת הפעם הראשונה והם מתלהבים כצפוי.

 

היה יום ממש עמוס, אבל עדיין מוקדם. סמוך לדירה שלנו נמצאת הברכה הנהדרת של וגארין, עם מגלשות קטנות ונוף אלוהי. סוף מושלם ליום מושלם.

 

 

העיר זלצבורג

יום מספר 5: יום ד'

כשהייתי נערה עבדתי בחופשים בקולנוע "אגרון" בירושלים. בקולנוע הקרינו בקיץ את הסרט "צלילי המוסיקה" בלופ מטורף כך שנאלצתי לצפות בסרט הזה עשרות, אם לא מאות פעמים. עלילותיה של מריה, האומנת המזמרת ושל גנרל פון טרמפ על רקע ההרים המושלגים של זלצבורג, הם ממש "נוף ילדותי". לכן הביקור בזלצבורג מרגש ביותר.

את הבוקר אנחנו מתחילים בארמון הלבורן . מלבד שעשועי המים המפורסמים יש כאן גם טירה עם תערוכות מתחלפות, גן שעשועים גדול עם אומגות, בית קפה ועוד.

היינו יכולים להישאר עוד קצת בארמון, אבל יש עוד הרבה אתרים שבא לנו להכיר בזלצבורג. רובם כלולים ב"כרטיס זלצבורג" ללא תוספת תשלום.

היתרון של הכרטיס הוא גם חסרונו- רוצים להספיק כמה שיותר ומתעייפים מהר.

את הרכב השארנו פשוט בחניה של הארמון והמשכנו באוטובוס למרכז העיר. השיטוט בזלצבורג ממש כיפי ומאפשר גם חוויה "עירונית" שהילדים האורבנים שלי קצת מתגעגעים אליה.

קפצנו בקטנה לבית של מוצרט (כי זה חינם…) ואחר כך נתנו מנוחה לרגלים העייפות בשייט על נהר הזלאך.

 

נקודת הסיום של השייט ממש סמוכה למוזיאון הטבע היפה של העיר. נהננו להכנס אליו אך תוך זמן קצר הילדים התעייפו וביקשו לחזור.

 

סנט גיליגאן

יום מספר 6: יום ה

לסנט גיליגאן הגענו כדי לפגוש משפחה שאירחה את הבן שלנו, עומרי, במסגרת חילופי תלמידים.  עשרה ימים התגורר אצלם המתבגר שלנו ומי כמונו יודע עד כמה המשימה מורכבת…

בין שתי המשפחות התפתח קשר מיוחד שנמשך שנים. לכן כשנודע לנו שהם נמצאים באזור האגמים, מיהרנו לשריין יום כיף משותף על שפת האגם. הבנים שמחו להפגש ולשוט בסאפ וקייאקים. מי האדם צלולים ובוהקים, אך קרים מאד (מי הפשרת שלגים) כך שאנחנו המבוגרים נשארים על הגדה לתפוס קצת שמש.

 

לעת ערב, החלטנו ללכת לסיבוב בעיירה st gilgen ואולי גם לעלות לרכבל הצופה אל האגם, אלא שלפתע קדרו השמיים, וסופת רעמים מלווה בגשם עז ניתכה עלינו ושינתה את תוכניותינו…

נפרדים מהחברים וחוזרים לוגארין.

פלאכו

9 קילומטרים מפרידים בין ואגרין לפלכאו ובינהן כביש מתפתל מוקף יערות. פלכאו, כמו שכתבתי הפכה לכפר ישראלי לכל דבר. כשמסתובבים במקום, שומעים כמעט אך ורק עברית והאווירה היא של רחבת חדר אוכל בקיבוץ בשבת בצהריים.

במרכז פלכאו יש לא מעט שעשועים נחמדים לילדים, החל מממגלשת ההרים החמודה “לאקי פליצר”, דרך מתנפחים, טרקטורונים וסגוואי.

 

אנחנו (ועוד שלושים ישראלים) אכלנו  במסעדת weinstadl המוצלחת, מסעדה משפחתית עם פינת שעשועים לילדים. בטיולים משפחתיים לחו"ל אנחנו לא מרבים לאכול במסעדות ומעדיפים להנות מארוחה משפחתית בצימר כך שאין לי הרבה המלצות קולינריות, אבל המסעדה הזאת בהחלט נחמדה.

 

 מערת הקרח ומצודת הוהנוורפן

יום שישי, יום מספר 7:

מה עושים באזור זלצבורג בימים של גשם? הנה אופציה נחמדה שגילינו: אתר קטן בשם “מכרה הנחושת ההיסטורי של לרצנבאך”. (מס' 91 כרטיס זלצבורג).

לאתר האינטרנט של מכרה הוטו

בעבר כרו כאן  נחושת, כיום המקום משמש רק לצרכי תיירות ומתקיימים בו רק שני סיורים ביום: ב 11:00 ו 14:00.

טיפ על הדרך: כדאי להצמד למדריכה  משום שהאחרונים בקושי שומעים. 

 

מצודת הוהנוורפן

burg hohenwerfen  אתר אינטרנט

במצודה נערך סיור נחמד ואחריו מופע של עופות דורסים מאולפים.

טיפ על הדרך: בקשו בכניסה מדריך קולי בעברית. זה ממש משדרג לילדים את החוויה.

 

 

מערת הקרח

למרות שקצת עייפים, לא מוותרים על טיול למערת הקרח בוורפן, הנמצאת קרוב מאד למצודה

.לאתר האינטנט :eisriesenwelt

החניה בכניסה לאתר בדרך כלל מלאה, כך שהגעה בשעת אחר הצהריים- מומלצת. מהכניסה יש הליכה של רבע שעה (בעלייה) עד לרכבל, עלייה ברכבל (יפה!) ואחר כך כחצי שעה של עלייה תלולה אך יפה להפליא. בכניסה המתנו כעשרים דקות נוספות ליציאת קבוצה.

כאן שלפנו מהתיקים את ציוד החורף שלנו: מעילים, כובעים וכפפות. תוכלו רק לדמיין איך החוורנו כשהתברר לנו, אחרי העלייה המפרכת, ששכחנו את מעילו של הקטנצ'יק שלנו ברכב…. במערה קור מקפיא ורוח… מה שחייב אותנו לאלתר עבורו מעיל מסווצ'רטים וגופיות תרמיות

למרות ההצטיידות, הילדים עדיין סבלו מהקור בתוך המערה שהטמפרטורה בה נמוכה במיוחד.

הסיור במערה נערך לאור עששיות ופנסים. נראה הקרח שמואר בצבעים, קירות המערה הכחלחלים, הנטיפים והזקיפים, לגמרי שווים להתאמץ ולטפס את 700 המדגרות שמחכות לכם במערה!

 

גרוסלונקר

יום מספר 7: יום שבת

ה”גרוסלונקר”, היא דרך נופית מפורסמת, בין אזור זלצבורג לקרינתיה. מי שמתכנן להמשיך לקרינתיה יכול לבקר במקום ביום המעבר בין שני חבלי הארץ היפים האלה.

את הביקור מומלץ להתחיל בפארק פרלייטן סמוך לקופת הכניסה. מדובר בפארק נחמד ומטופח מאד שמוקדש לחיות הבר באזור. בצמוד לו, פארק שעשועים קטן שהמתקנים בו מופעלים במטבעות של יורו. המתקנים מאד כיפים לילדים צעירים,  אבל גם המתבגרים מצאו את עצמם  עם הוקי שולחן וכדומה.

אחרי הפארק מגיע תור הנסיעה בכביש הנופי. הדרך לא פחות ממדהימה. ילדים, כידוע, קצת פחות מתלהבים מנופים ומומלץ לעצור בתחנות בדרך למסלולים קצרים או פיקניק. שילוב של יום שבת עם מזג אוויר מושלם, מושכים מבקרים רבים, ביניהם אופנוענים ורוכבים אופניים.

 

 

 

אלפתרמה

הגרוסלונקר היה מדהים, אבל שום יום הוא לא מושלם באמת בלי לטבול בסופו במים חמימים של מרחצאות אוסטריות.

 המרחצאות של באד הופ גשטיין: “אלפנתרמה”,פתוחים בסופ"ש עד מאוחר.המקום חדיש ומתוחזק היטב וכיף במיוחד לטבול בברכה החיצונית, החמימה, כשבחוץ מטפטף ואפור.

 

קניון ליכטנשטיין ותרמה אמדה

יום מספר 8: יום א'

בטח שמתם לב שהקצב שלנו מהיר וההספק גבוה. הגענו ליום השמיני והמתבגרים במרד: נשארים לישון עד מאוחר ויהיה מה. הגשם שמתחיל לרדת לא עוזר לשכנע אותם לצאת מהקונכיה.

אני ודנדי מחליטים להשאיר אותם מתחת לפוך ולצתא לטייל בעצמינו. בגלל הגשם, אנחנו די לבד בקניון ליכטנשטיין. בעצם, די נחמד להיות רק שנינו בלי מתבגרים רוטנים שמשתרכים אחרינו.

 

תרמה אמדה

אפילו מתבגרים משתעממים אחרי כמה שעות ואחר הצהריים בא להם לצאת קצת. אבל לאן אפשר לצאת באזור זלצבורג כשהגשם לא מפסיק לרדת?

תרמה אמדה בפלכאו הוא פתרון מושלם. לרוע המזל אנחנו לא הגאונים היחידים שחשבנו עליו ובמתחם יש תורים ארוכים.

למרות הצפיפות, החוויה של ישיבה במים התרמיים החמים בברכה החיצונית, כשטיפות הגשם ניתכות וההרים מסביב ירוקים והאוויר קר וצלול…. ממכרת ממש.

יוצאים לגשם שוטף. מתנחמים בכך שעפ”י התחזית, זה יום הגשם האחרון שצפוי לנו בטיול הזה. מחר נארוז את חפצינו וניפרד מהצימר בוגרין לטובת נסיעה לקרינתיה החמימה.

למרות שטיילנו באזור זלצבורג כמעט שבוע, יכולנו למלא שבוע נוסף ממש ללא קושי. האזור כולו מלא מפלים, אגמים רכבלים ואטרקציות לילדים.

על המשך הטיול שלנו: בקרינתיה המהממת שבדרום אוסטריה, מוזמנים לקרוא בפוסט על קרינתיה.

 כדי להמשיך לטייל אתנו, מוזמנים להרשם כאן ונשלח לכם עידכונים, אחת לכמה חודשים, עם המלצות שוות על טיולים ואתרים. מזמינה אתכם גם לעקוב אחרי באינסטגרם.