"סתם יום של חול"- אגמון מצפה יריחו ומרפסת ים המלח.

סתם יום של חורף ואני מציצה מחלון המשרד, תכף יסתיים עוד יום עבודה לא קל. כשחברה נכנסת לאמר שלום לפני שיוצאים, אני מציעה לה הצעה שאין לסרב לה: במקום לחזור הביתה כרגיל, למטלות היום יום- נגנוב לעצמינו שעתיים ונצא לטיול ספונטני לאגמון יריחו הסמוך. רק עשר דקות מפרידות בין המשרד ליישוב מצפה יריחו אבל כמו במטה קסם, אנחנו מגיעות לעולם אחר.

אגמון יריחו הוא למעשה בריכה מלאכותית שהוקמה לפני מספר שנים ומקבלת את מימיה מקידוח של חברת "מקורות" (קידוח מספר 5 מצפה יריחו). המיקום שלה, בלב המדבר והגוון הירוק של המים, הופכים אותה ליעד מושלם למי שרוצה לנקות את הראש ולהחזיר לעצמו את הנשימה.

הגעה לאגמון יריחו

 מכביש מספר 1 פונים למצפה יריחו אך במקום להכנס ימינה  ליישוב, פונים שמאלה. אחרי דקה של נסיעה יש לפנות ימינה אל כביש סלול אבל צר. בפתח הכביש יש מחסום ברזל ועליו שלט שמבהיר כי השער נפתח בבוקר ונסגר מדי יום בשבע בערב. בכביש זה נוסעים כשני קילומטרים. האזור מאד מאד שקט ולא עוברים בו כמעט אנשים. למרות נידחותו של האזור והעובדה שהכביש מגיע בערך לשומקום, הכביש באופן מפתיע סלול היטב מטופח ובטיחותי. נוסעים על הכביש עד שמצד ימין רואים תחנת שאיבה של מקורות.( נ.צ. 637569 / 238179).

סמוך לתחנה, מחנים את הרכב. כדי להגיע לאגמון מקיפים את התחנה ויורדים בשביל תלות שלצדו מעקה.

הבריכה מתאימה לרחצה ועומקה כמעט שני מטר. מסביבה כורסאות ישנות ופינות זולה שמשמשות את הצעירים של היישוב. אנחנו הגענו בחורף כך שרחצה לא הייתה רלוונטית. סמוך לבריכה יש שולחן פיקניק יפה. במקום גם אמוניט גדול מימידים ומרשים, אלא שאנחנו לא הצלחנו למצוא אותו… סיבה טובה לחזור בקרוב.

אחרי ההפוגה על שפת הבריכה חוזרות לרכב וחוצות את הכביש. ממש מולינו יש שביל צר שעובר בין שתי גבעות (נ.צ. 637661 / 238153) שמוביל לתצפית יפה. למרגלות התצפית שרידי כביש ישן בשם "ציר אמת המים".

המקום גבוה ומהווה נקודה יפה לתצפית על ההרים ועל ואדי קלט.

כאן המקום להזכיר שהבריכה נמצאת מעבר לקו הירוק בשטח c ושכדאי להיות עירנים ולהשגיח על הרכב. אנחנו היינו במקום לגמרי לבד, עד שרכב חנה סמוך אלינו ומתוכו הגיח בחור צעיר. הבחור סיפר שהוא טכנאי מאזור המרכז שנשלח לעשות עבודת תשתית במקום סמוך והחליט לקחת לעצמו כמה דקות להתבוננות בהרים ובנוף. כיבדנו אותו בתה חם מהתרמוס ובעודיות תמרים והוא המשיך בדרכו.

אנחנו נשארנו לשיחה מלב אל לב מול נוף נפלא ואחר כך המשכנו גם אנחנו בדרכינו. חזרנו לרכב ומשם נסענו בחדרה לצומת עם המחסום שם פנינו ימינה. לאחר נסיעה קצרה אפשר להבחין בשביל מצד ימין של הכביש המשובש ובו חניה. בחניה ישב בדואי מבוגר שמכר מיץ סחוט וצמידי חרוזים. ליבי נחמץ מהמחשבה שהוא יושב במקום הזה, שרק בודדים חולפים בו, ימים שלמים, בשמש הקופחת ובחורף. 

לצד החניון שלט הסבר ואמפי קטן שמתאים לישיבה של קבוצות.

מרפסת ים המלח

מרפסת ים המלח היא תצפית שנמצאת בתוך תחומי מצפה יריחו, עם נוף עוצר נשימה על ים המלח, הרי מואב והעיר יריחו. המקום הוקם לזכר  שלמה קרויזר, ישי קרויזר, איתן אורנבך ואחיה חורי שנהרגו בתאונת דרכים. המקום תוכנן ע"י האדריכלים  עמי שמואלי ועוזר שטול ובנוי בצורה שמדמה נקיק. הרעיון הזכיר לי מעט את יד ושם, שבו המבנה מסתיים במרפסת תצפית רחבה. ניכר שהושקעה הרבה מחשבה ויצירתיות אך הצטערתי מעט על הפרקטיקה שנזנחה. כך למשל אין במקום ספסל לישיבה וגם הצל מועט. שלא לדבר על מחסה מגשם.

למרגלות ההר נמצא המקום שעל פי התורה חצו בני ישראל את הירדן. מהתצפית אפשר לרדת בשביל עפר לפינת מנוחה מבודדת ופסטורלית שלפי המפה שמה "עין יהל".

בדרך הביתה, בצד הכביש אפשר להבחין בעץ שגזעו מנוסר ועליו השלט "העץ של גדי". גדי היה תושב המקום והציל את העץ, ממש רגע לפני שנוסר. הפינה מוקדשת לזכרו.

מכיון שהגיעה כבר שעת בין ערביים, לא המשכנו לתצפית על מנזר סנט ג'ורג' שנמצא ממש סמוך. מקווה לרשום על המנזר פוסט ממש בקרוב.

אז כך הסתיים לו יום שהתחיל כיום עבודה רגיל והתפתח לטיול חברות במקומות שמרוחקים מהמשרד רק דקות ספורות אבל נראה כאילו שנות אור מפרידות בינו לבין ההרים הבהירים שנצבעים באדום עם שקיעת השמש.

אשמח לתגובות, תיקונים או הערות כאן למטה. מוזמנים ומוזמנות, כמו תמיד להרשם לרשימת התפוצה  כדי שאוכל לשלוח לכם עדכונים מהבלוג אחת לכמה חודשים.

ובינתיים- להתראות על הדרך!

עוד פוסטים שיכולים לעניין אתכם:

טיול בפתחת ניצנה

השארתי את ליבי בערבה

ירושלים באחרת- סיור בשכונת אבו טור