20201031_132952 (1)

טיול מדברי באזור ניצנה

ממש כשהסתיים הסגר השני הרגשנו שאנחנו חייבים, ממש חייבים ,לצאת למרחבים ולגלות מקומות חדשים. אז לצאת למרחבים, מילא. אבל לגלות מקומות חדשים בלי לעבור בנתב"ג?

לא חשבתי שזה אפשרי. אבל מסתבר שכן. כך נולד לו סופ"ש סוף סגר ותחילת סתיו באחד האזורים הנידחים בישראל: אזור פתחת ניצנה שנמצא בגבול ישראל מצרים.

יש כאלה שאוהבים מדבר וכאלה שלא. הפוסט הזה מיועד למי שכן, משום שניצנה היא הכי מדבר שיש: דיונות, מרחבים דוממים ושוממים, כביש מימי המנדט וגם הרבה שקט ושמיים זרועי כוכבים.

לפי אתר המועצה המקומית רמת נגב, יש בניצנה רק חמישה יישובים: ניצנה, כמהין, באר מילכה, קדש ברנע ומצפה עזוז (בו מתגוררות רק 15 משפחות). ביקור ביישובים האלה מגדיר מחדש את המושג "סוף העולם". קשה להאמין שיש בארץ מקומות שקטים ונידחים כל כך. מי שמחפש חופשה שקטה ומדברית, זה המקום עבורו.

אבל חופשה באזור לא מתאימה רק לזוגות מתבודדים ומשוררים. גם משפחות עם ילדים ומתבגרים, ימצאו עניין באזור: ציורי קיר מסתוריים, מערות, עתיקות וגם גלישת חולות, ספורט מדליק וייחודי.

השתכנעתם? יאללה. נצא לדרך.

מצפה עזוז

"הנסיך הקטן עבר במדבר ולא פגש בדרכו אלא פרח יחיד בעל שלושה עלי כותרת. פרח דל ועלוב.

"שלום" אמר הנסיך הקטן. "שלום" השיב הפרח.

"היכן בני האדם?" שאל הנסיך הקטן באדיבות. הפרח ראה פעם שיירה שעברה במדבר.

"בני האדם", אמר הפרח, "סבורני שמספרם לא עולה על שישה או שבעה. ראיתי אותם לפני שנים אך מי יודע היכן למוצאם?"

 

אם אמרנו שאזור ניצנה כולו מאופיין באווירת "סוף העולם" אז מצפה עזוז הוא ממש "סוף העולם שמאלה".  היישוב המבודד הזה הוקם בשנת 1985, אחרי פינוי סיני ונקרא בתחילה "בארותיים" על שם שתי בארות עתיקות שנמצאות במקום. לאחר קביעת השם נאלצו התושבים לשנות אותו לאחר שהתברר שיש כבר בארץ יישוב הנושא שם זהה.

אז מה יש לעשות במקום?

לשתות משהו בבית קפה עם השם המקורי "קפה עזוז". (פתוח בערבים, מומלץ להתקשר ולוודא לפני ההגעה 054-422-6330 )

לינה וטיולי גמלים וג'יפים בחאן בארותיים. הלינה בחאן כוללת ארוחת בוקר וערב.

באזור יש מספר מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות.

מסלול  קליל במיוחד מגיע ל"גבעת הכתובות": כינוי לגבעה בה נמצאים פטרוגליפים – הגרסה העתיקה לאמוג'ים 😉.  כתובות הסלע הן כנראה מתקופות שונות, שהקדומות ביותר בינהן  נבטיות.

חורשת בארותיים

"מה שעושה את המדבר יפה", אמר הנסיך הקטן  "הוא באר חבויה  אי שם".

חורשת עצי האשל נקראת על שם שתי הבארות שנמצאות במקום: באר משה ובאר אהרון. החורשה ניטעה ב 1915, על ידי תלמידי ביה"ס "מקווה ישראל". כנתינים עות'מנים היו מחויבים להתגייס לצבא התורכי. מנהל הכפר, אליהו קרוזה, שכנע את השלטונות לאפשר להם להתגייס במסגרת "פלוגות נוטעים" שתפקידם היה לטפח עצים ולנטוע חורשות ברחבי הארץ. במקום עצי אשל מיוחדים מאד עם ענפים גדולים שצומחים לכל הצדדים ומשמחים הורים לילדים חובבי טיפוס. 

 מהחורשה יש אפשרות למסלול קצר (קילומטר לכל כיוון) לגשר הרכבת התורכית שעברה במקום ושופצה, משם ממשיכים לבריכת אגירת מים מהתקופה הביזנטית.

איך מגיעים?

 ליד כפר הנוער ניצנה פונים לכביש 2021 דרום, נוסעים כעשרה ק"מ עד החורשה.

חמוקי ניצנה

"הבטתי בדממה אל רצועות החול שנמתחו לפנינו באור הירח.
'המדבר יפה', הוסיף הנסיך הקטן".

ממש סמוך לגדר הגבול עם מצרים נמצא אחד האתרים היפים והמיוחדים באזור פתחת ניצנה. מפגש של סלעי קירטון לבנים ורכים עם הגשם והרוח, יוצר תוואי נוף יפיפה וייחודי: גבעות קטנות ובוהקות, "פטריות" ועוד צורות נפלאות. דואט של סלעים לבנים וחומים.

המקום מתאים מאד לילדים שנהנים לקפוץ ולהתגלש על הגבעות וגם למתבגרים שנהנים מסטינג מושלם לצילומים לאינסטוש.

איך מגיעים?

נוסעים בכביש ב"ש- מצפה רמון (כביש 40) בצומת טללים פונים ימינה (לכביש 211) עד כפר הנוער ניצנה שם פונים שמאלה עד לחניון קצר לזכר יוסי יפה. לצד החניון עליה לתצפית על גבעה סמוכה. מהחניון יש דרך רחבה ונוחה עד לאתר. 

עוד כמה מילים:

אין עלות לכניסה והמקום פתוח 24 שעות ביממה. המקום יפה מאד גם בלילות ירח אלא שהקרבה לגבול מחייבת זהירות בטיול לילי.

 טיפ:  חפשו עם הילדים נומוליטים– מאובנים של יצורים זעירים שחיו בקרקעית הים שגעש כאן פעם.

אבא ובן בחמוקי ניצנה

נופים בחמוקי ניצנה

 

מערת ניצנה

"הבית, הכוכבים, המדבר – מה שמעניק להם את יופיים הוא דבר סמוי מן העין."

מדובר במערה לא גדולה מאד ואף לא מרשימה מאד, אבל מכיוון שהיא סמוכה לחמוקי ניצנה ונמצאת בדרך ליעדינו הבא, משפחות עם ילדים סקרנים מוזמנים לעצור ולהציץ בה.

המערה, שאורכה כ 80 מטר, שימשה בעבר כמחצבה רומית. על פי השמועות יש על קירותיה ציורי קיר מלהיבים שצוירו במסגרת צילומי סרט ולא נמחקו.

איך מגיעים?

מעוג'ה אל חפיר נחזור על עקבותינו לכיוון תל ניצנה ונמשיך בכביש משובש מעט דרומה. שם חונים את הרכב. השביל מסומן באבנים משני הצדדים.

עוד כמה מילים

רוצים לראות את ציורי הקיר? אל תשכחו להביא פנס! 😉

גן לאומי ניצנה

"היכן בני האדם?" פתח הנסיך הקטן שוב בדברים  "קצת בודד להיות במדבר".
"בודד גם להיות בין בני אדם", ענה הנחש.

 ניצנה, כמו שבטה שנראה בהמשך, הוקמה ע"י הנבטים. העיר היוותה תחנה לסוחרים על דרך הבשמים וחיו בה בשיאה כ 2000 איש. הישג לא מבוטל אם מביאים בחשבון שאין באזור נחלים או מקורות מים מלבד מי אגירה. העיר השתמרה בצורה פחות טובה משבטה ה"שכנה"  כך שאם יש לכם זמן וכוח רק לאחת מהן  כדאי יותר לבקר בשבטה. (אם אתם לא ממש חובבי ארכיאולוגיה ממליצה שלא לבקר בשתיהן באותו היום)

הגן מחולק ל"ניצנה עילית" ו"ניצנה תחתית", כשבינהן מחבר גרם מדרגות מפואר. על ראש הגבעה יש שרידים של כנסיה ביזנטית ושרידי בית חולים מהתקופה העות'מנית.

בחפירות שנערכו במקום בימי המנדט הבריטי, נמצא במקום גנזך ובו 150 פפירוסים. שכלל מסמכים בנושאים שונים. מציאתן שפכה אור על תחומים רבים ותרמה למחקר בנושאים כמו חקלאות משפט ומסחר קדומים. כמקובל בימי המנדט, הפפירוסים נלקחו ע"י עורך המחקר כשעזב את הארץ ונמצאים כיום במוזיאון מורגן בניו יורק. 

פפירוסים מניצנה

גן לאומי ניתנה

איך מגיעים?

מצומת טללים נוסעים לכיוון פתחת ניצנה  בכביש 211. בכפר הנוער ניצנה פונים לכיוון עזוז ונוסעים בעקבות השילוט לגן לאומי ניצנה.

עוד כמה מילים

בעת ביקור בגן הלאומי, אפשר לעצור באנדרטה לזכר 22 חיילי חטיבה 8 שנפלו במלחמת יום העצמאות. במקום מוצב הזחל"ם שבו נסעו הלוחמים ויש שלט שמספר מעט על הקרב בו נפלו.

עוג'ה אל חפיר

"בני אדם", שח אלי הנסיך הקטן, "יוצאים לדרכם ברכבות מהירות מבלי דעת מה הדבר שהם מחפשים"

מרחק קצר ממערת ניצנה, ממש בלב השממה, נגיע לצומת "עוג'ה אל חפיר". המקום שימש כנקודה אסטרטגית חשובה כבר בימי הנבטים, משום שהיו בו בורות מים. ("חפיר").

עוג'ה אל חפיר

ב 1906, שימש המקום נקודת גבול בין חצי האי סיני, שהיה בשליטת הבריטים, לארץ ישראל שהיה בשליטה עות'מנית. התורכים בנו תחנת רכבת גדולה על המסילה שבנו כדי להוביל אספקה דרומה. את שרידי המסילה העות'מנית ניתן לראות במקומות שונים בארץ והיא מוכרת כאתר מורשת לאומית ע"י המועצה לשימור אתרי מורשת ארץ ישראל. בעוג'ה אל חפיר ניתן לראות את מגדל המים הגדול ששימש למילוי מים במיכלי הרכבות.

איך מגיעים?

מכביש 211 פונים שמאלה לכיוון תל ניצנה, משם ממשיכים עוד פחות מק"מ אחד לכיוון עזוז, האתר נמצא מצד שמאל של הכביש. אם מגיעים מכיוון עזוז 

עוד כמה מילים

הביקור במקום קצר ומתאים למי שמתכנן טיולים אחרים באזור כנקודת עצירה לתצפית.

 

גלישת חולות (סאנד בורד)

"תמיד אהבתי את המדבר.  כשיושבים על דיונת חול במדבר, דבר לא נראה ודבר לא נשמע, ויחד עם זה, מבעד לדממה משהו פועם ומנצנץ"

 

סמוך לישובים כמהין ובאר מילכה, נמצאת שמורת חולות עגור. נוף שנראה כאילו נגזר הישר מגלויה מאפריקה: דיונות חול ועשבים נמוכים שמכסים אותן. אם שבעה נפשכם מעתיקות וארכיאולוגיה ואתם מטיילים עם מתבגרים/ מתבגרות אנרגטיים, בטח תשמחו לאתנחתא של כיף ואנדרנלין.

איך מגיעים?

מכביש 211 פונים ימינה ליישוב כמהין (נקרא על שם הפטריות הייחודיות שצומחות במקום), ממישיכם לעבר המושב השכן באר מילכה, 200 מטר לפני הכניסה למושב,בצד ימין, יש שביל עפר שמסומן בדגלונים משני צדדיו.

עוד כמה מילים

אנחנו יצרנו קשר מראש  עם שתי חברות מקומיות: "דרור במדבר" ו"המרכז לגלישת חולות"  ולבסוף בחרנו בזולה מביניהן. התענוג לא זול בכלל ויש גם פער ניכר בין הסרטונים המלהיבים באתרי החברות לבין המציאות, אבל בסך הכל מדובר בחוויה מדליקה ומיוחדת.

גלישת חולות בבאר מילכה

סאנדבורד בבאר מילכה

גלישת חולות כמהין

עתיקות שבטה

"היכן בני האדם?", שאל הנסיך הקטן בנימוס.

הפרח ראה פעם שיירת מדבר עוברת.

"בני אדם? אני חושב שיש שישה או שבעה. ראיתי אותם פעם, לפני כמה שנים, אבל אי אפשר לדעת היכן הם"

לרובינו השם "שיבטה" מעלה אסוציאציות מימי השירות הצבאי.  אלא שהפעם לא בצה"ל עסקינן אל בשרידיה של העיר העתיקה שיבטה ,שהוקמה ע"י הנבטים וננטשה במאה התשיעית לפני הספירה. שבטה הייתה תחנה ב"דרך הבשמים" המפורסמת בה הובילו סחורות ותבלינים כמו מור ולבונה מעומן ותימן לנמל עזה. שבטה מוכרת כ"אתר מורשת עולמי" ע"י אונסק"ו.

סיבת נטישתה נותרה בגדר תעלומה , אך מכיוון שמדובר בעיר שנעזבה  בהדרגה ולא נהרסה, היא השתמרה באופן מרשים מאד. בני הנוער ייהנו משפע של הזדמנויות לצילום.

איך מגיעים?

מכביש 40 פונים לכביש 211, אחרי 19 ק"מ פונים שמאלה ונוסעים בעקבות השילוט. נידחותו של המקום הוא סוד קסמו.

עוד כמה מילים

משבטה ניתן ללכת בשביל מסודר לבוסתן עתיק משוחזר שם אפשר לקטוף פירות עם הילדים ולאכול במקום (אסור לקחת…)

 

האגם הנסתר בפתחת ניצנה

"  'יפה הוא המדבר, הוסיף הנסיך הקטן'.

צדק הנסיך הקטן , תמיד אהבתי את המדבר.

אתה יושב לך על גבעת חול. אינך רואה דבר ודבר אינו שומע.

ואף על פי כן משהו טמיר קורן ומאיר בדממה.

'סוד יופיו של המדבר – העיר הנסיך הקטן – שהוא צופן אי שם בחובו מקור מים חיים' ".

 

בטיול הזה היה לנו הכל: גלישת חולות, נופים, היסטוריה וארכיאולוגיה. אבל ההורים שבינכם יודעים ששום טיול אינו מושלם בלי טבילה במים. אז כדי לסגור את הפינה הזאת, נמשיך עוד קצת לתוך השטח. מי שיש לו ג'יפ, יעשה זאת בקלות ולבעלי רכב פרטי, יש אופציה להליכה.

מקור המים בנחל לבן, שהוא בדרך כלל נחל אכזב. בשנת 2002 הוקם במקום סכר על מנת לאגור את מי שיטפונות ואפשר להכנס ולשחות בו. 

איך מגיעים?

הכניסה בכביש עפר סמוך לבאר מילכה. יש לרשום בוייז "ביר מלגה". הדרך עבירה לרכב 4X4 או בהליכה ארוכה ברגל.

עוד כמה מילים

במקום אין כמובן שירותי הצלה ומומלץ להיות זהירים מאד.

 

מתוך: "הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט אקזופרי, בהוצאת עם עובד.

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

close

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

נישאר ידידים?